מדרש משלי (בובר) לא י
<< · מדרש משלי (בובר) · לא י · >>
(משלי לא י): "אשת חיל מי ימצא" - זו היא התורה; "ורחוק מפנינים מכרה" - שהיתה לפני לפנים, וזכה משה והורידה למטה לארץ.
(משלי לא יא): "בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר" - שלא חסר בה דבר.
[1]ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "אשת חיל מי ימצא" - אמרו: מעשה היה ברבי מאיר, שהיה יושב ודורש בבית המדרש בשבת במנחה, ומתו שני בניו.
מה עשתה אמו? הניחה שניהם על המטה ופרשה סדין עליהם.
במוצאי שבת בא ר' מאיר מבית המדרש לביתו.
- אמר לה 'היכן שני בני?',
- אמרה 'לבית המדרש הלכו',
- אמר לה 'צפיתי לבית המדרש ולא ראיתי אותם',
- נתנו לו כוס של הבדלה והבדיל,
- חזר ואמר 'היכן שני בני?',
- אמרה לו 'הלכו למקום אחר ועכשיו הם באים',
- הקריבה לפניו המאכל ואכל ובירך,
- לאחר שבירך אמרה לו 'רבי, שאלה אחת יש לי לשאול לך',
- אמר לה 'אמרי שאלתך',
- אמרה לו 'רבי, קודם היום בא אדם אחד ונתן לי פקדון, ועכשיו בא ליטול אותו, נחזיר לו או לא?',
- אמר לה 'בתי, מי שיש פקדון אצלו, הוא צריך להחזירו לרבו',
- אמרה לו 'רבי, חוץ מדעתך לא הייתי נותנת אצלו', מה עשתה? תפשתו בידה, והעלה אותו לאותו חדר, והקריבה אותו למטה, ונטלה סדין מעליהם,
- וראה שניהם מתים ומונחים על המטה, התחיל בוכה ואומר 'בני! בני! רבי! רבי! בני בדרך ארץ, ורבי שהיו מאירין פני בתורתן!',
- באותה שעה אמרה לו לרבי מאיר 'רבי, לא כך אמרת לי - אני צריך להחזיר הפקדון לרבו?',
- אמר (איוב א כא): "ה' נתן וה' לקח, יהי שם ה' מבורך".
אמר רבי חנינא: בדבר הזה נחמתו ונתיישבה דעתו, לכך נאמר "אשת חיל מי ימצא".
אמר ר' חמא בר חנינא: מפני מה נתחייבו בניו של ר' מאיר ומתו בבת אחת? מפני שהיו רגילין להניח בית המדרש ויושבין באכילה ובשתיה. אמר רבי יוחנן: ואפילו בדברי הבטלה, שבשעה שניתנה תורה לישראל לא הזהירן אלא על דברי תורה, שנאמר (דברים כו טז): "היום הזה ה' אלהיך מצוך לעשות".
הערות ותקונים עריכה
- ^ (יד) ד"א אשת חיל וכו' מעשה היה בר' מאיר. מובא בילקוט משלי שם בשם המדרש:
<< · מדרש משלי (בובר) · לא י · >>