מדרש משלי (בובר) כא כג

(משלי כא כג): "שומר פיו ולשונו, שומר מצרות נפשו" - אמר רבי ישמעאל: מלמד שמיתתו של אדם ותחייתו של אדם אינה נתונה אלא בלשון, אם זכה ונצרהו - הוא מחייהו, ואם לאו - הוא ממיתהו, וכן הוא אומר(משלי יח כא): "מוות וחיים ביד לשון".