מדרש משלי (בובר) כא ג
<< · מדרש משלי (בובר) · כא · ג · >>
(משלי כא ג): "עשה צדקה ומשפט" - אמר רבי אלעזר ברבי שמעון: כל העושה צדקה ומשפט, מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב לפניי עולות וזבחים, שנאמר "נבחר לה' מזבח".
אמר רבי ירמיה: כל יום שיש צדקה ומשפט בעולם, חביב לפני הקב"ה מעולות וזבחים, שנאמר "נבחר לה' מזבח".
(משלי כא יד): "מתן בסתר יכפה אף" - אמר רבי יוחנן: כל מי שנותן צדקה בסתר, הקב"ה יכפה מלאך המוות, שנקרא "אף", ממנו ומאנשי ביתו.
אמר רבי לוי: גדול שכר הנותן צדקה יותר מלוקחה, שזה שנותנה - לשם צדקה הוא נותנה, אבל הלוקח - אינו יודע אם ראוי הוא לה אם לאו.
תמן תנינן: (משנה פאה ח ט): "מי שיש לו חמישה זהובים, ונושא ונותן בהם - הרי זה לא ייטול". וכל מי שאינו צריך ליטול ונוטל - אינו מת מן הזקנה עד שיצטרך לבריות, וכל מי שצריך ליטול ואינו נוטל - אינו נפטר מן העולם עד שיחלוק לאחרים משלו, וכן הוא אומר (ירמיהו יז ז): "ברוך הגבר אשר יבטח בה'".
(משלי כא כא): "רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד" - אמר רבי אלעזר ברבי שמעון: כל מי שרודף אחרי צדקה, הווין לו בנים בעלי צדקה, בעלי תורה, בעלי אגדה.
- בעלי צדקה מנין? דכתיב "[רודף צדקה... ימצא...] צדקה".
- בעלי תורה מניין? כתיב הכא "[רודף צדקה... ימצא] חיים", וכתיב התם (דברים ל כ): "כי הוא חייך ואורך ימיך".
- בעלי אגדה מניין? כתיב הכא "[רודף צדקה... ימצא...] כבוד", וכתיב (משלי ג לה): "כבוד חכמים ינחלו".
<< · מדרש משלי (בובר) · כא · ג · >>