מדרש משלי (בובר) יא כא

(משלי יא כא): "יד ליד לא יינקה רע" - בוא וראה: שתי ידים יש לו לאדם: אם גונב באחת, ונותן צדקה באחרת, לא יינקה. כך, לעתיד לבוא הקב"ה אומר לרשעים: שני עולמות בראתי לכם, אחד לעשות בו מעשים טובים, ואחד לקבל בו שכר. עכשיו, שלא עשיתם מעשים טובים בעולם הזה שהייתם בו, אתם מבקשים שכר?! מה אדם שבראתי שתי ידיים, באחת עושה עבירה ובאחת עושה צדקה, כתיב "יד ליד לא יינקה רע", ואתם סבורים להינצל מדינו של גיהנם?! לא יינקה רע!

אמר רבי יוחנן: משל לאדם אחד שהלך ועבר עבירה, ונתן לזונה שכרה, ולא הספיק לצאת מפתח ביתה עד שפגע בו עני אחד, אמר לו: תן לי צדקה, נתן לו והלך לו, ואמר אותו האיש "אילולי שרצה הקב"ה לכפר על עוונותיי, לא שלח לי אותו עני, שאתן לו צדקה ויתכפר לי על מה שעשיתי". אומר לו הקב"ה: רשע! אל תחשוב כן, אלא לך ולמוד מחכמתו של שלמה, שפירש ואמר "יד ליד לא יינקה רע".

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף: "יד ליד לא יינקה רע" - שאל רבי אליעזר את רבי יהושע: מהו "יד ליד לא יינקה רע"? - מה היד הזאת שהיא אוכלת את חבירתה, אם עושה אדם מצוה באחת ונתחייב באחת, אין זו מכפרת על זו, דכתיב "יד ליד לא יינקה רע", אדם שיש בו דבר בינו לבין חבירו, הוא נשבע מפיו ומבטלו בליבו, תאמר שהוא מנוקה? תלמוד לומר: "יד ליד", נאמר כאן "לא יינקה", ונאמר בעשרת הדיברות (שמות כ ז): "כי לא ינקה", מה דיבור האמור להלן - על השבועה, אף כאן על השבועה.

אמר רבי אלעזר: לא כן, הרי סופו של פסוק מפורש, "וזרע צדיקים נמלט", אם ראית צדיק שהוא בן אבות - לא במהרה הוא חוטא, למה? שהוא מחשב ואומר: אכחיש יצרי לשעה ולא אאבד עולמי לשעה, ונמצא נמלט מדינה של גיהנם, לכך נאמר: "וזרע צדיקים נמלט". אבל רשע אינו אומר כן, אלא הולך אצל זונה ומשביע לה בשבועה בשביל לעשות תאוות נפשו ויצרו, ואחר-כך עובר על השבועה, ורוח הקודש משביעה לו ואומרת: לא דייך שעברת עבירה, אלא הזכרת את שמי על דבר שקר?! חייך, לא תינקה מדינה של גיהנם!

אמר רבי סימון: מפני מה קורא אותו רע? מפני יצר הרע, שנקרא רע, שנאמר (בראשית ח כא): "כי יצר לב האדם רע מנעוריו", והוא רע, שנאמר "לא יינקה רע", וכתיב "וזרע צדיקים נמלט", שהקב"ה נותן בליבם של צדיקים שלא יחטאו, כדי שיינצלו מדינה של גיהנם.

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "וזרע צדיקים נמלט" - אלו בני נוח, שנמלטו מן המבול בזכות נוח.