מדרש משלי (בובר) ו ל

(משלי ו ל): "לא יבוזו לגנב כי יגנוב" - אם ראית עם הארץ שהשחית עצמו בדברי תורה - אל תבזהו, ואל תאמר לו 'אתמול עם הארץ והיום חבר?!'. למה? "למלא נפשו כי ירעב" - אין רעב אלא תורה, שנאמר (עמוס ח יא): "לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה'".

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "לא יבוזו לגנב וגו'" - אם ראית גנב רשע שחזר מרשעו ועשה תשובה - אל תבוזו לו, למה? "למלא נפשו כי ירעב" - מה כתיב אחריו:


(משלי ו לא): "ונמצא ישלם שבעתיים" - זה עם הארץ שלמד תורה וחזר לקלקולו הראשון, הקדוש ברוך הוא משלימו לארבעה עשר מדורי של גיהנם, לא דיו שהוא גורם לו, אלא לו ולביתו ולממונו, שנאמר "את כל הון ביתו ייתן".

דבר אחר "ונמצא ישלם שבעתיים" - זה הדיין שנתמנה על הציבור, אם אינו דן באמת ומוציא את הדין לאמיתו, הקב"ה משלימו לארבעה עשר מדורי של גיהנם, לא דיו שהוא גורם לו, אלא לו ולביתו ולממונו, שנאמר "את כל הון ביתו יתן".