פתיחת התפריט הראשי

סעיף אעריכה


(א) מדליקין:    שלא ישמש לאור הנר והנוהגים שלא להדליק כוונתם שלא יראנה ויתאוה לה:


(ב) מאחר שרואה:    ובחדר אין לו שום היכר (שם) ובמרדכי ריש יומא כ' ומדליקין נרות על שלחנם כמו בשבת אף יש מדליקין גם בחדרים דתנן מקום שנהגו כו' משמע דיש מדליקין על השלחן ולא בחדר וכ"מ שם סוף יומא שכ' וא"ל דהיינו דוקא בחדר משום תשמיש אבל בבית חובה להדליק דהא תנן מדליקין בבתי כנסיות וכו' משמע אבל בבתים לא ע"כ וק' דא"כ כשיראנה בבית יתאוה לה וכו' כמ"ש כאן אלא ע"כ לא ס"ל הך סברא דמהרי"ל דאין יצה"ר מצוי אלא לשעתו ובבית שניהם מצוי' יחד אבל בחדר הולך זה לבדו לשכוב וזו לבדה ואז לא חיישינן שמא ישכח, כל זה ליישב המנהג ומ"מ יש להחמיר:

סעיף דעריכה


(ג) איש:    אבל לא אשה משום דהטעם הנרו' שהתור' נגמרת ביה"כ שקרוי נר ואשה לאו בת תורה היא (מהרי"ו), במהרי"ל יש שהן כנגד איבריו של אדם ואשה יש לה איברים יתירים או כנגד מ"ע ואשה לא נתחייבה ועכשיו אין עושין נר אלא הנשוי:

עיין ביורה דעה ססי' רנ"ו בש"כ מענין היישובים המביאין נרות ובתשו' מהר"ם סי' קנ"ג:


(ד) ואם כבו כו':    אין לומ' לעכו"ם לקבל שעוה הנוטף (מנהגים) עמ"ש סי' רע"ו ס"ב ונהגו ליקח עכו"ם לשמור הנרות שלא יבוא ח"ו לידי דליק' ומכח זה נהגו לומר לו לכבות ולהדליק ויש למחו' בידם שאין לו היתר כלל ועיין בשל"ה בפרט ביום הדין:


(ה) דוגמת מלאכי:    ולפ"ז אין הנשים לובשין לבנים דאין יכולים להיות כמלאכים דעיר גברי' כתיב כמ"ש מט"מ גבי טבילה ומ"מ הקיט"ל יכולים ללבוש שיכנע לבם, אפי' מי שלובש שק מחמת תשובה אסור ללבשו ביה"כ (ס"ח תרט"ו ר"ש הלוי סימן ו'), איתא בילקוט שופטים דף ט' ע"א לעשות פתילות עבות בבה"כ להרבות אורן: