פתיחת התפריט הראשי

מגן אברהם על אורח חיים תקמז

סעיף געריכה


(א) שמותר לסופדו:    מפני שהו' לו חדש' והמרירות קבוע לו בלבו ואינה מתוספת בשביל ההספד:

סעיף העריכה


(ב) אינו בכלל זה:    שהרי עי"ז פוסקים האבילות שלובשין אח"כ לבנים (ב"י):

סעיף ועריכה


(ג) אין קורעין וכו':    אם נקבר בי"ט אין לקרוע במועד עד אחר י"ט דההיא שעת' לאו שעת חימום ולאו שעת שמועה הוא (ר"מ לובלין סי' ע"ד) כ' רי"ט ס"ה שמע שמועה רחוקה במועד קורע ובש"כ ביורה דעה סי' ש"מ סל"א כתב שרש"ל וב"ח חולקין וכ"כ בכ"ה שיש חולקין:


(ד) בני אשכנז:    היינו אשכנז ממש אבל בפולין נהגו לקרוע על כלם (מ"ב סי' ע"ב):

סעיף זעריכה


(ה) על חכם:    ששואלים אותו דבר הלכה בכ"מ ואו' אפי' אינו יודע לישא וליתן בה [נ"י]:

סעיף יעריכה


(ו) נסרי' בצינעא:    ואם א"א בצינעא עושין בפרהסיא, ומיהו דוקא בפרהסיא דלגבי ישראל אבל בפרהסיא דלגבי נכרים לא אפי' בדלא אפשר (ת"י סי' קי"ז עיין סי' תקכ"ו):


(ז) אין כורתין עץ:    אבל מותר לקוץ הדס שהכל יודעים שהוא לצורך המת משא"כ ארזים שיסברו שקצצו לצורך בנין ומשמע אפי' באדם מפורסם ואפי' אין להם עצים אחרי' אסור מיהו ע"י עכו"ם יש להתיר כיון דצורך מצוה עיין ריש סי' תקמ"ג ובכ"ה כתב בשם ת"י סי' ק"י בשם הירושלמי דהיכא דא"א בע"א מותר לקוץ מהמחובר:

סעיף יבעריכה


(ח) צדוק הדין:    עיין ביורה דעה סי' ת"ג דמשמע כשא"א צ"ה א"א שבחו של מת דהא נמי מרגיל ההספד כשמזכיר שבחו וא"כ אסור לדרוש עליו אלא לחכם בפניו וכ"מ בלבוש סי' תרצ"ו ומכ"ש בי"ט דאסור ונ"ל דאין בזמנינו דין ת"ח שיודע הלכה בכ"מ כמ"ש מהרי"ו עס"ט: