פתיחת התפריט הראשי

סעיף אעריכה


(א) מקרי של קיימ':    ופטור אבל אסור ואינו חייב אא"כ עשוי להתקיים לעולם או זמן ארוך עב"י:


(ב) דעד ז' ימים:    מותר לכתחלה:


(ג) ולצורך מצוה כו':    אפי' מעשה אומן דאל"כ אפי' בלא מצוה שרי וצ"ע דלמה צריך לעשות מעשה אומן יעשה קשר שאינו מעשה אומן אעפ"כ יכול למדוד וצ"ל דמיירי דא"א בע"א:


(ד) דאין אנו בקיאין כו':    ומיהו נראה מל' הרי"ף שהוא קשר שקושרין אותו הדק היטב [ש"ג]:


(ה) וה"ה להתירו:    היינו לדעת הרמב"ם אבל להרא"ש מותר וכ"ה בהדיא בש"ג שם ובגמרא אורחא דמלתא נקט דאומן עושה לקיום דלא כע"ש:


(ו) לא גזרו:    ובספר הזכרונות אוסר (כ"ה):

סעיף בעריכה


(ז) נשמטו:    אבל במנעל חדש אסור ליתן הרצועות בשבת דמתקן מנא וה"ה בסרבל או במכנסיים (כ"מ בתוס' ורא"ש והג"א והמרדכי) אבל אבנט שרי להכניס במכנסיים דלא מבטיל ליה התם ועשוי להכניס ולהוציא תדיר לא מקרי מתקן מנא (ב"י סוף סי' זה) וא"כ אסור להכניס משיחה לשם דמבטל ליה התם:


(ח) שלא יקשור:    פי' שלא יעשה קשר בראשו שלא ישמט דהוי קשר ש"ק כמ"ש סס"א:


(ט) צריך טורח וכו':    צ"ע דאפי' הנקב רחב אסור במקום שרגילים לקשור דחיישינן שמא יקשור ובמקום שהנקב צר אפי' במקום שאין רגילין לקשור אסור דצריך טורח וכ"ה בתוס' ורא"ש בהדיא ואפשר דט"ס הוא בש"ע וא"כ ברצועות שלנו במנעלים ומכנסים דרגילים לקשור בראשן ואפי' בעתיקים אסור להכניסן עמ"ש סוף סי' זה:

סעיף געריכה


(י) אין פותחין:    והפותח חייב חטאת משום מכה בפטיש אבל משום קורע אינו חייב אא"כ עושה ע"מ לתפור (ב"י וע' בכ"מ פי"ד דלא כע"ש):


(יא) שחזר האומן וקשרו:    ואינו יכול להתירו אא"כ חותך החוטי' אסור [רי"ו] וכ' יש"ש פ"ד דביצה סימן ט' אכן הכתונת שנתקשרו המשיחות ולא יוכל להתיר שרי לכ"ע לנתקן שהרי אינו עשוי אלא להתירו בכל זמן שרוצ' ואף זה לא יעשה בפני ע"ה אלא בצנעה עכ"ל וכ"כ הב"ח וא"כ צ"ל דס"ל דדוק' כשקושר האומן אסור לנתקן אבל שאר קשירות שרי וכ"מ סי' שי"ד ס"ז ומ"מ נ"ל דאם אינו רגיל להתיר הקשר של הכתונת אלא משבת לשבת אסור עס"א:

סעיף דעריכה


(יב) דלי במשיחה:    ופשוט דמיירי שאינו מעשה אומן להרמב"ם כמ"ש בהג"א ס"א ואעפ"כ גזרינן דגרדי אטו דעלמא דמצינו הרבה כיוצא בו בגמ' כנ"ל דלא כע"ש:


(יג) בחבל:    דמבטיל ליה התם והוי של קיימא ואפי' חבל גרדי גזרינן אטו חבל דעלמא:


(יד) אינו קשר וכו':    שאין עשוי לעמוד שם זמן מרובה [תו' עס"א]:

סעיף העריכה


(טו) נוהגים בו היתר:    ובמרדכי כ' בזה לאיסור וכ"מ בגמ' אא"כ עשה ב' עניבות זע"ז ובש"ג כתב דדוקא כשעשוי להתיר בו ביום שרי לעשות קשר למטה דאינו מעשה אומן אבל אם הוא לקיימא אסור לעשות קשר למטה אלא עניבה ע"כ ועס"א וכן יש לנהוג ועיין בעירובין דף צ"ז:


(טז) בשני ראשי הפתח:    וה"ה ב' חבלים זו למעלה מזו ולא אמרי' דמבטל לא' דפעמים מתיר זה ופעמים זה אבל אם מבטל ראש אחד אפילו בחבל אחד אסור:

סעיף זעריכה


(יז) של גרדי:    ולא גזרינן אטו חבל דעלמא כמ"ש ס"ד דהכא בפרה אפי' חבל דעלמא לא שכיח שיהא של קיימא:


(יח) דעלמא לא:    דלעולם מניח ראש א' קשור עס"ו וכ"כ המ"מ דלא כע"ש:


(יט) אבל אם היה קשור וכו':    הע"ש לא עיין סימן שי"ד ס"ט:


(כ) מותר בכל חבל:    דסתמא אותו הקשר שהיה כבר מניחו לעולם קשור (ב"ח) וע' במרדכי ה' ציצית כמה מיני קשרים ויש לחוש לכלם ע"ש עיין סי' תרנ"ח סס"א וכתב הר"ן פ"ג דסוכה דלמ"ד לולב צריך אגד אסור לאוגדו בי"ט כיון דבלא"ה לא מתכשר מתקן מנא ע"כ ומה"ט אסור לתלות ציצית בשבת אפילו בכריכה בלבד ומיהו אפשר כיון דבקשר העליון סגי מדאורייתא וכל שאר הכריכות אינו אלא מנהג אפשר דשרי לעשות הכריכות ולעונבן דהיינו שתוחבי' ראש החוט של כרך באמצעית השבעה חוטין ומהדקן יחד בקשר א' דזה ס"ל להמרדכי דלא הוי של קימא שהרי כת' שחזר בו ר"ת ע"ש, כל קשר שפעמי' נמלך ומבטלו לעולם אף על פי שתחלת עשייתו לא היתה ע"מ להניח שם אסור הלכך אסור לקשור רצועות המכנסים שלפעמים נמלך ומבטלו שם לעולם עד שיהי' בלוי (ב"י כל בו) עמ"ש ס"ב:

כת' הרמב"ם פ"י הפותל חבלים מכל מין שיהי' חייב משום קושר ושיעורו כדי שיעמוד החבל בפתילתו בלא קשירה שנמצאת מלאכתו מתקיימת וכן המפריד הפתיל חייב משום מתיר והוא שלא יתכוין לקלקל בלבד ושיעורו כשיעור הפותל ועב"י בשם התו' ועמ"ש סוף סי' ש"ג: