פתיחת התפריט הראשי

סעיף אעריכה


(א) שנים מקרא:    כתב של"ה שיקרא כל פרשה ב"פ ואח"כ התרגום עליה וכ"כ רש"ל וכ"מ במגילה דף ד' אבל הל"ח סמ"א פסק דיקרא כל פסוק ב"פ והתרגום עליו וכ"כ בהג"ה י"נ בשם האר"י וסדה"י וכ"כ בכתבים וכ"מ סי' קמ"ה שהיו נוהגין כן בזמן שהיו מתרגמי' והפסוק האחרון אמרו אחר התרגום כדי לסיים בתורה אם הוא רגיל בטעמים יקרא בס"ת [רדב"ז ח"ב ועיין בספר חסידים סי' ש"א וש"ו] ויטבול אחר הקריא' [הכוונו'] עיין בשל"ה עניני טבילה ואין לי כאן עסק בנסתרות ויקוץ הצפרנים קודם הקריאה [של"ה]:


(ב) עטרות ודיבון:    וה"ה ראובן ושמעון וכיוצא בהם [טור]:

סעיף בעריכה


(ג) בפירש"י:    שהוא עיקר שהוא בנוי על יסוד התלמוד:


(ד) כמו תרגום:    ומ"מ צריך לקרות ב"פ מקרא [רמ"מ פ"ז] מי שאין בידו תרגום יקרא ב"פ מקר' ואח"כ כשיהיה לו תרגום יקרא [סדה"י]:

סעיף געריכה


(ה) מיום ראשון:    ושל"ה כתב שיקרא אותה ביום ו' אחר חצות דוקא ויש עוד דיעות שונות:

סעיף דעריכה


(ו) קודם שיאכל:    היינו אם היה אונס גדול בע"ש [הכוונות וב"י] ובמגימ"י במשלי כתב וז"ל ואיבעי להתחיל בע"ש ולמגמר בשבת קודם סעודת שחרית:


(ז) שמיני עצרת:    פי' שיש לקרות אז ב' מקרא וא' תרגום ודלא כאותן שקורין המקרא לחוד [ב"י הג"מ]:

סעיף העריכה


(ח) יכול לקרות:    ואם שמע פעם א' מש"ץ וקרא פעם א' יצא אבל אין לסמוך לכתחלה על השמיעה כמ"ש סי' נ"ט [ל"ח]:

סעיף ועריכה


(ט) מלמדי תינוקות:    נ"ל דדוקא בימיהם שהיו לומדין פי' המקרא עם התינוקות אבל אם לומד פי' המלות לחוד לא יצא ומ"מ די שיקרא עוד פ"א מקר' דזה עולה לו במקום מקרא:

סעיף זעריכה


(י) א"צ לקרות כו':    דהא כבר קרא כל התור' מידי שבת בשבתו [ת"ה] וערב ש"ת יקרא וזאת הברכה [כונות]:


(יא) ההפטרה:    פעם א' מקרא וא' תרגום ואח"כ מזמור מכתובים משיר של יום א' מקרא וא' תרגום או לעז אחר ואח"כ משנה א' [של"ה בשם מהרמ"ק] וטוב שלא יפסיק כלל בשיחה [כ"ה]:


(יב) ולא שוש אשיש:    דטעם חזרת ההפטרה שידע מה מפטירין למחר ואם יארע הרבה חתנות זו אחר זו וכי יחזור בכל שבת שוש אשיש [שם] וצ"ע דזהו לפי פי' ר"ח ולדידי' צריך לחזור פ' י"ט שיהא רגיל במה שהצבור קורין כמ"ש בת"ה סי' כ"ג וכבר פסק הרב"י שא"צ לחזור פ' י"ט וצ"ל דמ"מ ההפטרה צריך לחזור בשביל זה משום שהוא בעצמו מפטיר משא"כ בקריאה שהחזן קורא כנ"ל ובלבוש השמיט הג"ה זו דצ"ע דאם לא יחזור לעולם הפטרת שוש אשיש שמא יקראו אותו ולא יהא רגיל בה כמ"ש סי' קל"ט לכן נראה לי דיחזור אותה אך אם יש הרבה חתנות זו אחר זו שוב א"צ ומשמע דבד' פרשיות פשיטא דיקרא ההפטרת הד' פרשיות ובכ"ה כ' שמנהגו לחזור הפטורת הסדרה ולא ידעתי מה טעם: