פתיחת התפריט הראשי

סעיף אעריכה


(א) שאצל האש:    משמע דבצלי קדר שרי:


(ב) שממהר להתבשל:    וה"ה לכל מיני קטניות שממהרין להתבשל (רי"ו ועס"ח):


(ג) ויתקשה הבשר:    משמע דאם היא בקדירה ל"מ טוח בטיט דהא לא יתקשה ועי' בהג"ה וס"ס בהג"ה ב' וסוף סימן רנ"ז:


(ד) שנתבשל קצת:    ולא הגיע למב"ד שרי והיכא דאסור אסור אפי' הגיע למב"ד להאוסרין ברסי' רנ"ג ומיהו בקדירה אפי' גדי אסור להרי"ף וסייעתו וכמ"ש רסי' רנ"ג:


(ה) הכל שרי:    אפי' בקדירה כיון שאינו מוכן לחתות שהרי סתום היא:


(ו) שהוא מגולה:    משמע אפי' הוא בתנור כל שאינו מכוסה כלל אסור לאפוקי מהסברא הראשונה שסוברת שבשר גדי שרי ומיהו כשנצלה כמב"ד שרי אפי' להאוסרין ברסי' רנ"ג בקדירה דהא אינהו מפרשי הא דתנן אין צולין וכו' אלא כדי שיצולו מבע"י כמב"ד בבשרא אגומרי היינו שהוא מגולה וא"כ כמב"ד מיהא שרי משא"כ לסברא הראשונה אין היתר כמב"ד אלא כשמונח על הגחלים ממש וכמ"ש ס"ב ומיהו משמע במאור דאף לסבר' השניה דוקא בתנורים שלהם שהיו קטנים והיו חוששין שמא יתחרך כדאיתא במסכת ביצה אבל בתנורים שלנו אין היתר לצלי כמב"ד להאוסרים בקדירה בסימן רנ"ג:

סעיף בעריכה


(ז) על גבי גחלים:    סמוך לגחלים ולא ע"ג גחלים ממש דהיאך יקח הבשר מעל הגחלים אולי אין נכבין עדיין (מרדכי) ועמ"ש סימן רנ"ג סס"א ולהרמב"ם צ"ל דאה"נ שממתין עד שכבו עס"ד:


(ח) חצי בישולו:    עיין ביורה דעה סי' קי"ג די"א שהוא שליש בישולו והכא פסק לחומרא משום חומרא דשבת:


(ט) אפי' הוא בשר גדי:    ואפי' שריק אסור להרב"י בס"ה משא"כ לרמ"א שם שרי בשריק:


(י) למה יחתה להפסידו:    אבל כשאינו מונח על הגחלים ממש לא מהני כמב"ד להרב"י דהרי אינו מפסידו בחיתוי וכמ"ש ס"א:

סעיף געריכה


(יא) אם עבר:    ודוקא כשנתן ע"ג האש שהוא מגולה אבל כשנתן לתוך התנור מכוסה אפי' בשר עז שרי בדיעבד מאחר דיש מתירין לכתחלה (ב"ח) ועמ"ש סוף סימן רנ"ג דה"ה לכל כיוצא בזה:

סעיף דעריכה


(יב) סביב הקדירה:    פי' סמוך לגחלים דאל"כ אסור להרי"ף וסיעתו כמ"ש הרב"י בסימן רנ"ג וססי' רנ"ד ועס"ב:


(יג) אף על פי שא"א וכו':    דחשיבי כמו שנתבשלו כמב"ד דהרי ראוין לאוכלן חיין ול"ד לבצל בס"ב דאסור אף על פי שלפעמים אוכלין אותו חי מ"מ אין טוב לאכלו כמו תפוחים וה"ה לכל דבר שאין טוב לאכלו חי דאסור וכ"כ באגוד' דתפוחי יער שאין נאכלין חיין אסור לצולן:


(יד) שממהר לגמור:    וכ"ש שאסור להניחם בשבת סמוך לתנור אפי' קודם שהוסק ועיין סוף סימן רנ"ג:

סעיף העריכה


(טו) פניו המדובקים:    נ"ל דס"ל דזה יותר בקל מתקרם דס"ל דבאיזו צד שמתקרם סגי ולכן גבי חררה נמי סגי כשיקרמו פניה שכנגד האש דשם פשיטא שהצד שכנגד האש מתקרם ראשון ועיין ברמזים ותמצא שדעת הטור כת"ק וכמ"ש התוס' לפרש"י דבאיזו צד שיקרום סגי ע"ש ודו"ק וכ"ד הרמב"ם:


(טז) למעלה ולמטה:    צ"ע דזהו דלא כמ"ש הרב"י דאיהו ס"ל דבקרימות צד אחד סגי כמש"ל וא"כ הל"ל וי"א פשוט דבכל זה אפי' נתנן חי סמוך לחשיכה אסור דממהר להתבשל כמ"ש רסי' זה ופשוט דבכירה גרופה וקטומה הכל שרי כמ"ש סימן רנ"ג ועוגה או מיני בצק שאופים בקדרה דינן כפת (כ"מ בב"ח) ובלבד שאינן ממולאין:


(יז) בשוגג וכו':    והא דלא קנסינן גם בשוגג כמ"ש ס"ח שאני הכא כיון דאין לו מה יאכל שרי (ב"י) וא"כ אפי' בתנורים שלנו אסור יותר מג' סעודות וב"ח כתב הטעם דלא שכיח שיתן פת בתנור סמוך לחשיכה דפת חמה אינה טובה כ"כ עכ"ל וא"כ שרי בתנורים שלנו יותר מג' סעודות ול"נ להחמיר דהא הכ"מ כתב בשם הרמ"ך דהיכ' דנאפה באיסור בכל ענין אסור וא"כ די לנו להקל במזון ג' סעודות:


(יח) אסור אפי' בשינוי:    משום דרדיה שבות היא:


(יט) טוח בטיט:    ולהרב"י אסור כמ"ש ס"א דהכא ל"ש שיתקשה:


(כ) רק למ"ש:    פי' שיש לו מזון ג' סעודות וא"כ אסור לרדותו בשבת רק למ"ש ולכן שרי שם וא"כ בתנורים שלנו אסור אף על פי שהוא אופה למ"ש כי היכי דאסרינן בכל התבשילין ולא מחלקים בין רוצים לשבת או למ"ש דגזרינן שמא ימלך לאוכלה בשבת ויחתה ה"ה בפת ועיין סי' רנ"ז ס"א בהג"ה:

סעיף ועריכה


(כא) אפי' במזיד:    אבל המ"מ פ"ט כתב דשוגג הוי רבותא טפי דהא כיון שנזכר א"כ ליכא חיוב חטאת דבעינן שיהא תחלתן וסופן שגגה אפ"ה שרי לרדות קודם שיבוא לידי איסור חטאת ע"ש וא"צ למה שנדחק הב"ח ומ"מ אם אפשר לעשות בשינוי יעשה (מ"מ פ"ה) ודוקא הוא אבל אחרים אסורים לרדות (רי"ו) דא"א לו לאדם עשה חטא קל בשביל שלא יעשה חבירך איסור חמור כיון שלא נעשה האיסור על ידו וגם חבירו פשע במה שהדביק (ב"ח תוס') ובאמת העיקר תלוי באם פשע ועיין בעירובין דף ל"ב בתוס' ועיין סוף סימן ש"ו:


(כב) מותר לו לרדות:    הקשה בספר קקיון דיונ' למה לא העמידו דבריהם במקום כרת כמו בערל הזאה ואיזמל וכו' ואין זה קושיא דהא חשיב התם הרבה דברים שלא העמידו דבריהם במקום כרת כדאית' בפסחים דף צ"ב:

סעיף זעריכה


(כג) יותר מג' סעודות:    מידי דהוה אחררה ע"ג גחלים כמ"ש ס"ה (רי"ו) ומיירי בהדביק בהיתר כמ"ש שם ונ"ל דוק' כשרוצ' לאכול ממנו בשבת אבל אסור לרדו' לצורך חול דאפי' טלטול בעלמא אסור כמ"ש בהג"מ ה' פסח דאסור להביא יין בשבת לצורך מ"ש ועמ"ש סי' שכ"ג וסוף סימן תרס"ו ועוד נ"ל דוקא בפת התירו מזון ג' סעודות דחייב בשבת לאכול פת אבל שאר תבשילין אם נתן באיסור אפילו בשוגג אסור עד מ"ש כמ"ש רסי' רנ"ג ועס"ח ומיהו אם אין לו כלל מה יאכל שרי כיון דאסור להתענות בשבת כמ"ש סי' רפ"ח ואם יש לו פת אחר מזון ג' סעודו' אסור להציל אף על גב דצריך לכל סעודה ככר שלם ולחם משנה מ"מ אינה חובה כ"כ ועיין סי' של"ד ס"א:

סעיף חעריכה


(כד) לתוך התנור:    אפי' גרוף וקטום כמ"ש סי' רנ"ג ומיהו בטוח פיו בטיט שרי לרמ"א כמ"ש ס"ה:


(כה) כשאינן גרופים:    ומיהו בכופח אם הוסק בעצים לא מהני גריפה ואם הוסק בקש לא בעי' גריפה ורמ"א קאי אכירה לחוד ונקט ל' רבים דקאי אכירו' דעלמ':

סעיף טעריכה


(כו) של מים:    אף על גב דמים ראוין לשתו' חיין מ"מ אינן טובים כ"כ כפירות כמ"ש ס"ד או י"ל דהכא מיירי דקא בעי ליה להדחה ואז צריכים להיות חמין ולפ"ז אסור ליתן מים לתוך הקדירות שבתנורים אף ע"ג דמתכוין שלא יבקע הקדירה מ"מ הא קבעי ליה להדחה וחיישי' שמא יחת' לכן צריך ליתנן מבע"י ועמ"ש סוף סימן רנ"ג: