פתיחת התפריט הראשי

מגן אברהם על אורח חיים רג

סעיף בעריכה


(א) דכלה עציו:    וא"כ ה"ה בפרי שקורין ברוימבע"ר ופרי אדום שקורי"ן ערפר"ט מברך בפה"א וכ"כ בברכות מהר"מ וכן נוהגין (ב"ח) ואגודה כתב ברוימבער"ן וערפ"ט יברך בפ"הע שכן הענף מתקיים ימים הרבה וכי שקיל פרי הדר אתי מאותו ענף עצמו עכ"ל וכן עיקר וכ"כ פסקי התוס' בברכות פ"ו וכן אותם שקורין בפולין יגידע"ס השחורים אבל האדומים גדלי' בעשבים ומברכין בפ"הא ואותן אדומי' הנמצאים בתמוז וגם יש שם מין הנמצאים בחורף אין בהם אלא שרף בעלמא כנוס בתוך החרצנים ומוצצין אותן וזורקין אותן א"כ ראוי לברך שהכל כמ"ש סימן ר"ב ס"ח וסט"ו אף שיש בולעין אותן עם הקליפין והגרעין מ"מ עינינו רואות שהקליפ' וגרעין אינן ראוין לאכילה כלל א"כ אין לברך אלא על המשק' שבתוכו:

סעיף דעריכה


(ב) אילני סרק שהכל:    דלא חשיבי לברך עליהן בפה"ע דעץ בעלמא נינהו אבל דבר שטוב לאכילה כמו אותן שכתבתי לעיל פרי גמור הן ואף על פי שגדלין על אילני סרק וכמש"ל:

סעיף העריכה


(ג) אלא שהכל:    דלא חשיבי דה"ל כפירות שמוציאין אילני סרק ועסר"ב ס"ו:

סעיף ועריכה


(ד) הזנגביל:    נ"ל דה"ה כשצולין זנגביל ואוכלים אותו לרפואה או ציטו"ר מברך בפה"א כיון דחזי לאכילה ע"י כך ואפשר דציטוא"ר מברך שהכל כיון דעביד לטעמיה נחתי' חד דרגא ועיין סי' ר"ד סס"א ועל פלפלין שמרקחין אותן מברכין בפה"א כמ"ש סימן ר"ב סי"ח:

הב"ח כתב כאן דזנגביל שבשלו עכו"ם בדבש אסור משום בשולי עכו"ם וכ"כ רש"י ביומא וכ"כ הל"ח פכ"ה והזנגביל שמביאין מהירידים היא נעשה ע"י כבישה ושרי ע"כ אבל דעת הטור והתוס' משמע דשרי ובגמ' קאי הקושי' מברכ' ומשני הא ברטיבת' הא ביבשתא, וכ"כ תר"י אבל לענין בשולי עכו"ם אין חילוק דהא היבש ג"כ נאכל כמות שהוא חי עם לחם ומלח דאל"כ דג מליח נמי ליתסר משום בישולי עכו"ם וכן חומץ ושמן דאין נאכלין חי לבדן אלא ע"כ כל שנאכלין חיין ש"ד וכ"ה בת"ח כלל ס"א ד"ז וכ"כ בהג"ה סוף או"ה וז"ל דאפי' זנגביל ופלפלין יבשין שבשלו עכו"ם שרי:

סעיף חעריכה


(ה) צנון:    אף על פי שאם מניחין אותו בארץ סופו להקשות מ"מ כיון שזורעין אותו אדעת' לאוכלו כשהוא רך מברך בפ"הא משא"כ בקורא כמ"ש סימן ר"ד: