פתיחת התפריט הראשי

סעיף אעריכה


(א) ולא יאכל:    דבר זה לא נמצא בפוסקים רק בטור וז"ל כדחזי' באמימר שלן בתענית מפני שלא הי' לו כוס להבדיל דכיון שב"ה טעונה כוס אין חילוק בינו להבדלה עכ"ל, וצ"ע דבשלמא התם אסור לטעום קודם הבדלה ומיתתו באסכרה אבל גבי ב"ה בשעה שמתחיל עדיין לא חל חיוב ב"ה ואפי' אם היה חל חיוב ב"ה אין איסור לטעום קודם ולמה יאסר מלאכול, וע"ק דאמרי' בפסחים דף ק"ה אם אין לו אלא כוס א' אומר עליו קידוש היום משמע דאוכל בלא כוס וא"ל דמיירי כשאין מצפ' שיהי' לו למחר מ"מ קשה דלקדש אריפתא ויברך על הכוס וע"ק דאמרי' בעירובין דף מ' מ"מ כוס בעינן ופרש"י סתמא דאינשי יומא קמא אית להו כוס ובח"ה לכ"ע לית להו משמע שאוכלין בלא כוס וא"ל משום כבוד שבת וי"ט שרי לאכול בלא כוס דהא להבדלה מדמי' ליה ובהבדלה אפי' במוצ"ש ליו"ט אסור לאכול כמ"ש הרי"ף פרק א"ד לכן נ"ל דהמיקל לא הפסיד דאפי' בהבדלה יש מקילין כמ"ש סימן רצ"ו, וע"ש ס"ג וק"ו בב"ה די"א דאינה טעונה כוס כלל:

סעיף בעריכה


(ב) יין מצוי:    ובטור סי' ער"ב כתוב דאם אין יין גדל מהלך יום סביב כל העיר מקרי אין יין מצוי ע"כ ואף על גב שמצוים יין הרבה אצל החנוני אין בכך כלום. [ב"ח] ומשמע דאם גדל מעט יין סמוך לעיר אין בכך כלום: כתב הב"ח בסעודות גדולות שותין בתוך הסעודה שכר ואחר המזון קובעין לשתות מי דבש יברך על מי דבש דגם הוא חמר מדינה ועוד דהוא חביב ואפי' למ"ד מין ז' עדיף היינו כשרוצה לאכול משניהם כמ"ש סי' רי"א ס"ה עכ"ל, ונ"ל דשכר לא הוי בכלל ז' מינים דהא מברכין עליו שהכל עיין סי' רי"א וכ"כ בשל"ה ועיין סי' תפ"ג ונ"ל דאין דברים אלו אלא במדינות שרגילין לשתות המי דבש והוי חמר מדינה אבל במקום שאין שותין אלא לפרקים לא הוי חמר מדינה מידי דהוי אשאר משקין כגון יין תפוחים ויין רמונים, כ' רש"ל הלכה ב"ה טעונה כוס אפי' ביחיד ובשעת הדחק שאין לו שכר שהוא חמר מדינה יכול לברך על משקה כל דהו כגון קווס"י או בארש"ט דרוב שתית ההמונים מהם ואסור להורות כן בפני ההמון שלא יבואו להקל אף שלא בשעת הדחק, ודוקא במדינות רוסיא דרגילים לשתות מינים אלו ונ"ל דמשקין שרגילין לשתות בפסח כגון מי תפוחים ומי לאקרי"ץ אינן חמר מדינה כיון שאין רגילין לשתותו כל השנה וה"ה לכל כיוצא בזה עיין סי' תפ"ג:


(ג) חוץ מן המים:    אף על פי שרוב שתייתן מים אין מברכין עליו:


(ד) וקובעין הסעודה:    פי' די"א דאם קבע סעודתו על שאר משקין מברך עליהם אפי' במקום דאיכא יין:


(ה) וא"א לקנות יין:    אבל אם יש לו יין בביתו צריך לברך עליו דאין זה מקרי הדור [ב"ח] ונ"ל דאם יש לו מעט יין בביתו לצורך קידוש א"צ לברך עליו דקידוש לכ"ע טעון כוס וחמיר מב"ה:


(ו) שלא לאחוז:    ולא ידעתי למה ואף דמדרש הנעלם סובר דא"צ כוס ביחיד מ"מ עדיף טפי לברך על הכוס לכן נ"ל שיאחזנו בידו ועוד נרא' דאף המדקדקים לא אמרו אלא ביין אבל בשאר משקין דהוי חמר מדינה מודו דיאחזנו בידו וכ"נ מל' ב"י ורמ"א [ב"ח] ומהרי"ו סי' קצ"ג כ' להגביהו טפח ואפשר דמיירי כשנוטלו ואח"כ יניחנו [כ"ה] מיהו בכתבים כתבו שלא ליטלו בידו ויתן ימינו על שמאלו נגד החזה ויסגור עיניו:

סעיף געריכה


(ז) לתוך ידו:    וצ"ל דאח"כ עירה אותו לכוס קטן מזה דהא בעינן שיהא מלא (ב"י רשב"א):


(ח) אין להקפיד:    ומיהו ברי"ו אוסר ולכן יש ליזהר לכתחל' (כ"ה):

סעיף העריכה


(ט) אם החזיר:    דוקא בדיעבד אבל לכתחלה אסור לעשות כן ולכן נוהגים להוסיף עליו מעט מהקנקן ובזה מתוקן ואח"כ שופכין אותו להקנקן ואח"כ מוציאין אותו מהקנקן לשם ברכה כמ"ש סי' קפ"ג, ומשמע בב"ח דוקא כששופך ממנו מעט מעט אמרי' קמא קמא בטיל אבל כששופך בבת אחת לא ול"נ דאין להחמיר דאפילו ביין נסך יש מקילין עיין ביורה דעה סי' קל"ד וכאן אין להחמיר כלל ובלבד שיהי' היין שבקנקן יותר מהיין שבכוס:

סעיף ועריכה


(י) יכולין לתקן:    דעיקר הפגם משום ששתה ממנו מעט וכשחוזר ומוסיף עליו מתקן בכך דומיא דפגימת המזבח כשחוזר וסותמו מתקן וכ"מ בב"ח בשם מהר"מ מ"ץ ומ"ש הב"ח דלדבריו אם החזיר מן הכוס לקנקן נעש' הכל פגום ל"נ דהתם בטל היין הפגום ביין הקנקן ברוב אבל הכא מתקן הכל בכל וכצ"ל בטור ועוד דבנפל התירא לגו איסור' לא אמרי' קמא קמא בטיל כמ"ש ב"י בשם הר"ן גבי יין במים:


(יא) מים מתקן:    אפשר דדוק' יין מתקן מים שרגילין למוזגן בכך אבל שאר משקין לא ואפשר דכל שאינו מקלקלן בכך שרי וכמ"ש סי' רצ"ו ס"ג:

סעיף זעריכה


(יב) בשעת הדחק:    פי' שאין לו אחר [רשב"ם] כלומ' דה"א דמוטב לברך בלא כוס, כתוב בטור יש נותנין פירורי פת ביין פגום לתקנו ומנהג שטות הוא עכ"ל, והע"ת לא ע"ש, ויש נוהגין להקפיד כשיש בתוכו פירורי פת ואפשר דסוברים דבעי' שיהא מלא מיין דוקא ובטור לא משמע כן דהא לא כתב איסור בדבר: