פתיחת התפריט הראשי

סעיף אעריכה


(א) ודילג:    ואם דילג ראש הברכה וסיים חתימתה לא מצינו שמסלקין אותו ואם לא רצה לומר ולכופרים רק ולמלשינים ספק אם מסלקין אותו (כ"ה מ"צ ח"ב ט') ובסי' קי"ח כ' שבני רומנים אומרים ולמלשינים:


(ב) מיד:    פי' ואין ממתינים לו שיזכיר אלא מסלקין אותו מהתיבה מיד ומדסתם פה משמע דאין מסלקין אותו מש"ץ משום פעם א' ובפרט בזמן הזה עיין ביורה דעה סוף סימן י"ב:

סעיף געריכה


(ג) כל מקום:    כ' מ"ע סי' כ"ה אי לאו דמסתפינא הייתי אומר יחיד שלא הזכיר ר"ח בשחרית והתפלל מוסף אין צריך שוב להתפלל שחרית דלא גרע דיעבד ליחיד מלכתחלה לרבים ודברים של טעם הם להלכה ע"כ, ול"נ דנכון למעשה שלא יתפלל דלא יהא אלא ספק [כ"ה סימן תכ"ב]:


(ד) כמו בר"ח:    ומ"ש הרב"י דשבת וי"ט כיון דליכא ביטול מלאכה לעם מחזירין י"ל אדרבא מצינו לענין תפלה שהקילו בשבת וי"ט יותר מבר"ח דהרי תקנו דלא לצלוי י"ח כמ"ש סי' רס"ח ס"ב רק בקריאת התורה הוסיפו, וב"ח האריך בזה ויש שם טעות סופר בדבריו דסותרים זה את זה:

סעיף דעריכה


(ה) בג' ראשונות:    וכתב הלבוש דוקא כשנזכר קודם שהשלים תפלתו אבל אחר שהשלים תפלתו אינו חוזר ובל"ח חולק עליו ול"נ כמ"ש הלבוש מאחר שלגירסת הטור אין חילוק בין ג' ראשונות לאחרונות לעולם אינו חוזר, וכתב בכ"מ שכן נמצא בספר הרמב"ם כתיבת יד אם כן יש להקל כשהשלים תפלתו ועיין סי' קכ"ד ס"ב: