פתיחת התפריט הראשי

סעיף אעריכה


(א) ובש"ת יכול כו':    וטוב לומר חטאתי עויתי פשעתי ולשאול מזונותיו (הכוונות) אפי' הוא עשיר (כתבים) וכ"ה בזוהר שמות ע' ק"ט ק"י המבקש רחמים על חבירו א"צ להזכיר שמו (ברכות דף ל"ד) וה"מ בפניו אבל כשמתפלל שלא בפניו צריך להזכיר שמו (מהרי"ל):


(ב) ובברכת ש"ת:    וב"ח כתב דלהרר"י אפילו בש"ת אסור לומר בל' רבים עכ"ל ומ"מ צבור שרי אפילו באמצע הברכה [ב"י]:


(ג) בין קודם יהיו:    היינו להרר"י אבל דעת הרב"י אינו כן כמ"ש סי' קכ"ב ס"ב:

סעיף בעריכה


(ד) בברכה לצורך:    אבל אחר תפלתו רשאי להאריך ובליקוטי מהרי"ל איתא כשחלה מהרי"ל גזרו הצבור תענית ואמרו סליחות משמע דצבור לצורך יחיד שרי מ"כ וי"ל דשאני מהרי"ל כיון דרבים צריכים לתורתו כרבים דמי וכה"ג איתא בתשובת הרשב"א סי' קמ"ח:

סעיף געריכה


(ה) אם דילג:    פי' שדילג הברכ' לגמרי וטעה פי' שלא אמרה כתיקון חכמים ותרוויהו בשוגג אבל במזיד צריך לחזור לתחלת י"ח כמ"ש סי' ק"ד וסי' קי"ד ס"ז ועמ"ש שם ס"ו:

סעיף דעריכה


(ו) רק רפאנו:    פי' שחתם ברכת רפאינו ואם יחזור ויאמר ענינו יצטרך לומר רפאינו פעם אחרת דצ"ל על הסדר ויהיה ברכה לבטלה דאין מחזירין בשביל ענינו אבל אם לא חתם רפאינו יאמר ענינו ואח"כ רפאנו (מ"ע סי' קי"ב ול"ח וב"ח) ובלבוש יש כאן ט"ס:


(ז) ענינו בש"ת:    ויחתום בא"י העונה בעת צרה וש"ת (הג"מ פי"א וב"ח) ולא הוי חתימה בשתים דפירש"י בתענית דף י"ג דברכת ש"ת בחתימה קאי אתענית ואכל מילי ולכן נ"ל דאם חתם בש"ת לבד יצא ע"ש ברש"י וכ"מ בתשובת רש"ל סי' ס"ד וה"ה אם לא היו י' המתענים בבה"כ ובאו אחר רפאנו אומרה בש"ת (ש"ג) ואם שכח גם בש"ת אומר' ברכה בפ"ע אחר בשלום [רש"ל בתשו'] ועיין בטור סי' תקס"ה די"א דאפי' ביחיד הדין כן וכ"ה בהג"ה וניהו דלא קי"ל הכי ביחיד מ"מ בש"ץ יש לפסוק כדבריהם דלא הוי שלא כסדר דכבר נסתיימו סדר הברכות ובכ"ה כתב בשם ש"ג דאומר' בעבודה אם נזכר ואם טעה ואמר ענינו קודם ראה נא צ"ע אם יחזור ויאמר ענינו אחר ראה נא מידי דהוי אשאר ברכות או דלמא כיון דאפי' לא אמרה כלל אין מחזירין אותו ה"ה אם לא אמרה במקומה או דלמא צ"ל כסדר כמ"ש דאם יאמר ענינו צ"ל אח"כ רפאינו פעם ב' ק"ו כאן שאמר ראה נא שלא במקומה וכנ"ל עיקר: