מגיד מישרים תרומה
<< · מגיד מישרים · תרומה · >>
פרשת תרומה מהדורא קמא:
איכא למידק בהאי פרשתא קדישתא דא, מאי ויקחו לי תרומה, ויתנו לי תרומה מיבעי ליה, ותו מאי אשר ידבנו לבו. ותו מאי אהדר כמא דכתיב למימר תקחו את תרומתי. ותו מאי הכא לנוכח ולעיל שלא לנוכח, ותו אמאי לעיל קרי ליה תרומתי, וי"ל דבעא הקב"ה דבהאי נדבה יהיו בני ישראל האזרחים גבאים ולא מערב רב, והיינו דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה כלומר ב"י יקחו התרומה כלומר הם יגבו אותה, כלומר וממי יגבו אותה מאת כל איש אף מערב רב, וקאמר אשר ידבנו לבו, כלומר לא יכפו אפילו בדברים לשום אדם יותר ממה שלבו נדבו, ולגלות זאת הכוונה אהדר אמר תקחו את תרומתי, והכי קאמר דבר אל בני ישראל אתם בעצמיכם תקחו את תרומתי, כלומר אתם תהיו הגבאי' לא הערב רב ואחר שאתם תקחו אות' תקרא תרומתי:
אור ליום שבת ו' לאדר, ה' עמך וכו' רק כי תדבק בי ובתורתי ויראתי תמיד, ולא תהנה מעולם הזה כלל כאשר הורתיך וכמו שעשית בקצת השבוע הזה, והנה היום השלמת מ' תעניות רצופים כנגד מ' יום של יצירת הולד, ואע"פ שבהרבה מהם נהנית מעולם הזה מ"מ כיון שהיו ארבעים וגם היו בפרשיות השובבי"ם נתקבלו והנה עתך עת דודים, והלא איכא למידק בפרשת ויקחו לי תרומה מאי לי, ותו מאי מאת כל איש, ותו מאי אשר ידבנו לבו, ותו מאי תקחו את תרומתי. ותו מאי וזאת התרומה:
אבל רזא דמילתא דתרומה היינו כנסת ישראל ואמר דלא יסבון יתה בלחודאה אלא בספירין עילאין בחיבורא והיינו דקאמר לי כלומר עמי, מאת כל איש וכו' את היינו כנסת ישראל, כל יסוד, איש תפארת, אשר תלת עילאי, ידבנו לבו והיינו אתר דאתי מניה נדבה שפע ברכה וחיים ללב דהיינו ת"ת, בחיבורא דכל הני תקחו את תרומתי דהיינו כנסת ישראל, וזאת התרומה, היינו כנסת ישראל תתאה, התרומה כנסת ישראל דספירין עילאין תחברון להון בהדי אשר דאינון תלת ספירין עילאין, זהב גבורה, כסף חסד, ונחשת ת"ת ולהכי כתיב ביה וא"ו, ותכלת היינו כנסת ישראל וארגמן היינו תפארת, ותולעת שני היינו גבורה, ושש היינו חיבורא דשית ספירין דכנסת ישראל, ועיזים ועורות אלים מאדמים ועורות תחשים היינו כנפיים דמחפין לספירין, ועצי שטים רמז לספירין דמסיקי כסא טובא, שמן למאור, היינו משח רבות עילאי דנגיד מתלת עילאין לאנהרא לספירין, בשמים לשמן המשחה ולקטורת הסמים אבני שוהם היינו ספירין דמטרוניתא, ואבני מלואים היינו ספירין עילאין דאינון ממלאין שפע לספירין דמטרוניתא לאפוד ולחושן היינו מטרוניתא דאיתקרייא אחורי המשכן ואחרית ים, וחושן היינו ספירין עילאין, ועשו לי מקדש וכו' הא מקדש רמיז לבית עין, ובכן ואתה שלום:
אור ליום שבת שני לאדר, ה' עמך וכו' אע"פ שנטשתני ועזבתני והפרדת לבך ממני אנכי לא אעזבך רק כי תדבק ביראתי ועבודתי ותזהר מסמאל ונחש המכניסים בלבך כמה הרהורים בעת התפלה, רק כ'ל מחשבותיך תייחד לשמי וכו' ובא לציון גואל וכו' כלומר ציון היינו כנסת ישראל וגואל היינו יסוד. ויעקב היינו כנסת ישראל תתאה, דתמן מתדבקין שבי פשע, ואני היינו כנסת ישראל תתאה, זאת היינו כנסת ישראל דספירין עלאין בריתי היינו יסוד, רוחי היינו יסוד כד מתדבק בכנסת ישראל דספירין עילאין והיינו אשר עליך, ודברי אשר שמתי בפיך, כנסת ישראל תתאה איהי פיך דאיהי פי ה' דמשפעא לתתא, וכן איהי פיך דלקטא זכוון לתתא ומסקא להון לעילא, לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך ברזא דוהודעתם לבניך ולבני בניך, והיינו רזא דיסוד דמשפע בכנסת ישראל עילאה, ואיהי בכנסת ישראל עילאה ואיהי בכנסת ישראל תתאה, מעתה ועד עולם דכד הני תלת מתחברין כחדא מתעלין עד עלמא עילאה:
והלא בפרשתא קדישתא דא אמר ועשו לי מקדש וכן אמר ויקחו לי תרומה, למירמז דבמילי קדישא איבעי למימר האי מלה לקדושה בכל עובדא דיעבד לימא הכי האי לשם קדושה כי היכי דבעי בכורסייא דמניחין בברית מילה לשם אליהו, דאיבעי דלימא האי כורסייא לאליהו וכו', ואתה שלום: