פתיחת התפריט הראשי


פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה כו' כי עם קדוש אתה לה' אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו ויש להתבונן מה זה כי עם קדוש אתה כו' לא תבשל גדי בחלב אמו מה זה סמיכות כי עם קדוש אתה כו' לכך לא תבשל גדי בחלב אמו הכלל הוא שאיש הישראלי מחויב למשוך א"ע מכל השתלשלות העולמות עד שהולך דרך כל המסכים עד הגיעו לעולמות העליונים הקדושים עד הדבק באין סוף ב"ה ובזה מייחד כל העולמות ביחוד עליון ולזה הי' הכיון של השי"ת בהשתלשלות העולמות עד עולם החומרי והגשמי הזה כדי שיחזור האדם מכל זה השתלשלות עד למעלה למעלה ולייחד הכל בא"ס ב"ה וב"ש ובאם עדיין לא הגיע האדם למדריגה זו שיוכל לייחד הכל בא"ס ב"ה אעפי"כ למדה התורה עצה לדבק א"ע בי"ג מדות שהם ה' ה' אל רחום וחנון כדאיתא (ראש השנה יז ב) מלמד שנתעטף הקב"ה כש"ץ ואמר כל זמן שאתם עושים לפני כסדר הזה כו' והם שלשה שמות "הוי"ה גימטריא "מזלא ובשלשה שמות יש י"ב אותיות ועם הכולל גימ' י"ג שהוא במספר "אחד ושלש עשרה מדות הם קשורים ואחודים ביחוד גמור כשלהבת קשורה בגחלת כמובן ג"כ בפשוטו בפי' שלש עשרה מדות ה' ה' אל רחום וחנון שנראים שהכל אחד ה' ה' שתי שמות נראים אחד וכן אל רחום הוא מדות רחמנות וכן חנון הוא חונן ברחמנותו וכן שאר המדות נראים בפירושם שהם אחד הגם שיש בפי' קצת הפרש ביניהם כדאיתא במפרשים אבל באמת הם אחד מיוחדים בתכלית היחוד ובי"ג מדות ידבק איש הישראלי תמיד ויעשה כסדר הזה לנהוג במהותו ית"ש וממילא ימשוך מי"ג ת"ד כל החסדים והרחמים גמורים על ישראל ותמיד כל ימי חייו לא ידמה לאיש הישראלי שהוא נגמר במלואו וטובו רק שעדיין לא הגיע לתכלית האמת להיות דבוק בי"ג מדות ועדיין לא הבשילו אשכלותיה ויעשה תמיד מצות ומדות ישרות כדי שיבא באמת להיות אוחז בי"ג מדות של מעלה ומהם ימשוך מי"ג ת"ד כל החסדים וטובות ורחמים אבל מי שידמה בעצמו שכבר הגיע לתכלית זה אינו כלום ואינו מועיל אם מדמה בעצמו כך לפעול למשוך מעילא לתתא מי"ג ת"ד אלא א"כ שהוא כאין בעיני עצמו ומתאמץ בכל כחו לאחוז בכל עת יותר בי"ג מדות ועושה תשובה תמיד אזי אדם כזה מועיל במעשיו הטובים באחזו בי"ג מדות למשוך מי"ג ת"ד כל החסדים ורחמים גמורים על ישראל וידוע שיש למעלה נובלת דוגמת נובלות הפירות כן יש נובלת חכמה וחכמת נפולים בשאר מדות נפולים מלמעלה בזה לא יאחז האדם רק ידבק עצמו למעלה במקור הי"ג ת"ד שהוא ג' שמות גימט' "מזלא והם גימטריא "אחד כנ"ל וזהו ביאור הכתוב לא תאכל כל נבלה פי' לא תעשו יחוד מהנובלות שנפלו מלמעלה (שאכילה הוא לשון יחוד כדכתיב (בראשית לט ו) כי אם הלחם אשר הוא אוכל) כי עם קדוש אתה לה' אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו פי' כי עם קדוש אתה שישראל נמשכים מקודש דלעילא לא תבשל גדי פי' גדי הוא לשון מזל (כדאיתא בשבת (סז ב) גד גדי) לא תבשל שלא ידמה לעצמו שהוא בשל מבושל ונגמר (מלשון (בראשית מ י) הבשילו אשכלותיה) שידמה שהוא נגמר במלואו וטובו והוא דבוק בי"ג ת"ד שהוא "מזלא רק ידמה לעצמו שעדיין לא נגמר והוא בחלב אמו והוא יונק בחלב אמו שהוא תשובה עולם הבינה אימא עילאה שהוא "מזלא כנ"ל.

א"י לא תבשל גדי בחלב אמו יש לרמוז בזה דהנה בימים האלו ימי הרצון הממשמשים ובאים לקראתינו צריכין אנו לשוב בתשובה שלימה לפניו ית"ש ולהמשיך ע"י תשובה י"ג מכילין דרחמים עכנ"י לכן אנו אומרים בימים אלו עד יוה"כ בכל יום השלש עשרה מדות כדי לעורר הי"ג מד"ר עכנ"י כאשר היה ברצון הקדום שעלה ברצונו לברוא את העולם היה רק כדי להטיב לכנ"י והי"ג ת"ד הוא מזלא שמזלא עולה בגימ' ג' הויות והן י"ב אותיות ועם המקור הן י"ג כנ"ל בדיבור הקדום וזהו אין מזל לישראל (שבת קנו א) ר"ל "האין היינו המקור של י"ג תיקוני דיקנא הוא מזל לישראל והן יעקב וי"ב שבטים ויעקב הוא המקור שלהם שהיה מרחם עליהם ומסר נפשו עבורם וע"י תשובה אנו מעוררים הי"ג מכילין כאשר היה ברצון הקדום שרצונו הוא רק להטיב לכנ"י בכל מיני טובות רק כשהשפע יורדת למטה שרי או"ה מקטריגים על ישראל לומר למה יזכו לחסדים גדולים כ"כ הקב"ה אומר להם כי חק הוא לישראל פי' חוקה חקקתי גזרה גזרתי מראשית הבריאה ואי אתה רשאי להרהר אחריה וזהו כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב (תהלים פא ה) הוא הפי' שכתב הרב הקדוש דק"ק בארדיטשוב בספר קדושת לוי דהיינו שרצונו ית"ש להיטיב לכנ"י והם רוצים לבטל רצונו ויש לאלהי יעקב עם או"ה משפט ע"ז שרצונו ית"ש להטיב לכנ"י בלי שום צימצום מבלי סוף כלל ולא כפרי שנתבשל ונגמר ששוב לא יתגדל יותר רק תמיד ישפיע להם רחמים על רחמים וטובות על טובות לאין סוף ושיעור וזה נרמז בפסוק לא תבשל גדי בחלב אמו כי גדי הוא מזלא כמחז"ל גד גדי וסנוק לא גד גדי הוא גימ' י"ז והוא שם של "אהוה שהוא ראש הרחמים שהוא בגימ' טוב "וחלב למפרע הוא נוטריקון "בכסא "ליום "חגנו (תהלים פא ד) וזהו לא תבשל גדי בחלב אמו ר"ל כשתמשוך בר"ה ע"י תשובה שהיא אימא עילאה השם של "אהוה שהוא מקור הרחמים המזל העליון תראה שלא יהיה בשום צימצום כדבר שכבר נתבשל ונגמר שלא יוגדל עוד יותר רק בלי שיעור וסוף יתוסף רחמים על רחמים ושפע טובות על טובות על כנ"י אמן כנ"ל.