מ"ג תהלים קכא ג


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אל יתן למוט רגלך אל ינום שמרך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַל־יִתֵּ֣ן לַמּ֣וֹט רַגְלֶ֑ךָ
  אַל־יָ֝נ֗וּם שֹׁמְרֶֽךָ׃


אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


אל - כמו לא וככה דרך נתינה אל מות בסודם אל תבא נפשי המשורר יאמר לנפשו, או לבני הגלות אם העזר מהשם לבדו לא תפחד, כי לא יתן למוט רגליך בלכתך ברחובות העיר, או על החומה.

ואל ינום שומרך - כי כל עיר שהיא במצור, יש לה שומרי החומות בלילה.

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"אל ינום שומרך" - ר"ל לא יסיר השגחתו ממך

"אל יתן" - כאלו אחד יאמר לחבירו דרך נחמה הנה עזרה טובה היא כי לא יתן רגליך לנטיה ומעידה

מצודת ציון

"למוט" - מלשון נטיה ומעידה

"ינום" - מלשון תנומה והוא שינה מועטת וקלה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)



"אל", מצייר ששומע קול אומר אליו, מה תשא עיניך לדרוש מקום העזר כאילו הוא דבר התחדש עתה, דע כי הגבוה ממך לא סרה השגחתו מאתך רגע. והשגחתו כפולה,

  • א) דבוקה בך עצמך "ולא יתן למוט רגלך" שמחזיק אותך בעצמך בל תמוט,
  • ב) חוץ ממך, הוא נדמה כשומר העומד אצלך לשמור אותך מפגעים חיצונים, אולם השומר הזה נעלה מיתר שומרים כי "לא ינום שומרך", כי שומר אחר ילאה ע"י תנומה ותופסק שמירתו:

 

<< · מ"ג תהלים · קכא · ג · >>