מ"ג תהלים פה א


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
למנצח לבני קרח מזמור

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לַמְנַצֵּ֬חַ ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר׃


אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

למנצח לבני קרח - זה המזמור על גלות בבל, גם על גלותינו בדרך נבואה.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"למנצח", הוסד בימי עזרא ונחמיה ששבו מגלות בבל והתחילו לבנות הבית, והתפלל שתהיה גאולה זו גאולה נצחיית, והזכיר מענה אלהים ע"ז.  

אלשיך

לפירוש "אלשיך" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(א - ב) "למנצח לבני קרח כו' רצית כו'". הנה הסכימה דעת רוב המפרשים כי על גלות האחרון הלז המר והארוך ידבר. ולבא אל הענין נשית לב אל אומרו "רצית ה' ארצך" שאדרבה על רצון הארץ היה ראוי לבלתי השיבם מהר כי היצרו לה ותקיא אותם. ועוד אומרו "שבת" והראוי יאמר "השיבות כו'" (תהלים פא ד). ועוד אומרו "יעקב" ולא אמר "שבית ישראל". אמנם יאמרו בני קרח מנהמת לבם על אורך הגלות החיל הזה, הנה מר לנו מר מה נשתנה הגלות הלזה מלשוב את שיבת ציון מאשר היה בשיבתה מחורבן ראשון, וזה בשלשה דברים.
  1. כי אז מיהרת לחשב את הקץ כי לא הארכת כי אם עד "רצית ה' ארצך" בלבד עד הפיס דעתה ותרץ את שבתותיה אשר לא שבתה בשבתותיהם שהם שבעים שנה בלבד, מספר השנים שביטלו שמיטין ויובלות (עי' ויקרא כו לד - לה וברש"י שם), ומיד "שבת שבית יעקב".
  2. כי אז "שבת" וכו' והוא כי לא אמר "השיבות" כי אם "שבת", והוא מאמרנו במזמור "בשוב ה' כו'" (תהלים קכו א) כי טרם שוב ישראל שבה שכינה למקומה, וזהו אומרו "שבת" ולא אמר השיבות, שהוא כי "שבת" אתה תחלה ואחר כך "שבית יעקב", כי בשובך תחלה היה לך עת רצון ויהי זה לנו מעיר לעזור להשיבנו.
  3. כי לא הארכת עד נהיה ראויים ובשם ישראל נכונה, כי אם בעוד שהיינו מתוארים לתואר "יעקב" השיבותנו, וזהו "שבית יעקב":