מ"ג תהלים פב ה


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא ידעו ולא יבינו בחשכה יתהלכו ימוטו כל מוסדי ארץ

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ בַּחֲשֵׁכָה יִתְהַלָּכוּ יִמּוֹטוּ כָּל מוֹסְדֵי אָרֶץ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹ֤א יָדְע֨וּ ׀ וְלֹ֥א יָבִ֗ינוּ
  בַּחֲשֵׁכָ֥ה יִתְהַלָּ֑כוּ
    יִ֝מּ֗וֹטוּ כׇּל־מ֥וֹסְדֵי אָֽרֶץ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא ידעו" - הדיינין המעוותים את הדין

"ולא יבינו" - את אשר בשביל העון הזה יתהלכו בחשכה (על דרך כי השוחד יעור וגו') וימוטו על כך מוסדי ארץ

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


לא - דברי המשורר שהוכיחם ולא ידעו ולא הבינו, או טעמו, שתקו כאילו לא ידעו.

וטעם בחשכה יתהלכו – כי השוחד יעור עיני פקחים.

וטעם ימוטו – ראוים הם מוסדי ארץ שימוטו בעבור עיוות הדין, או לא יחוסו השופטים שימוטו כל מוסדי ארץ.

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"ימוטו" - הלא בעבור קלקול הדין ימוטו מוסדי הארץ והיא קרובה לפול כי על שלשה דברים העולם עומד והדין אחד מהם כן ארז"ל

"לא ידעו" - אין הדיינים נותנים לב לדעת ולהבין חומר העון והרי הם כההולך בחשיכה ואינו יודע במה יכשל

מצודת ציון

"ימוטו" - מלשון הטיה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)



"לא ידעו", נגד העושק עושים א"ע כאילו אין יודעים מן העושק שנעשה, ונגד הדין הבא לפניהם משני בעלי דינים, "לא יבינו" לדין דין אמת לאמתו, ועי"כ "בחשכה יתהלכו", מציין את המשפט שהוא אור העולם והוא מוסדות תבל, וע"י העדר המשפט יתהלכו בחשכה "וימוטו כל מוסדי ארץ", ור"ל שהמשפט מחזיק ישוב הארץ בשני אופנים,

  • א) מצד הגמול האלהי שאם אין דין למטה ימנע אורו והשפעתו מלמעלה ובחשכה יתהלכו,
  • ב) מצד הטבע שאז איש את רעהו חיים בלעו וא"א שיתקיים הישוב המדיני, ועז"א ימוטו כל מוסדי ארץ:


ביאור המילות

"לא ידעו ולא יבינו". הידיעה ע"י החושים והבינה ע"י השכל, (ישעיה מ"א י"ט, מ"ג י' י"ט, מ"ד י"ח):

 

<< · מ"ג תהלים · פב · ה · >>