מ"ג תהלים ח ה
<< · מ"ג תהלים ח · ה · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מָה־אֱנ֥וֹשׁ כִּֽי־תִזְכְּרֶ֑נּוּ
וּבֶן־אָ֝דָ֗ם כִּ֣י תִפְקְדֶֽנּוּ׃
מלבי"ם (כל הפרק)
"מה אנוש כי תזכרנו", שם אנוש מורה על ההקטנה, האנוש הקטן מאד מצד קוטן גופו וחולשתו מצד שפלת מקומו, מצד פחיתת כחותיו הטבעיים חלוש ההרכבה רפה המזג, ניתר הקשורים, שכל זה נכלל במלת אנוש, במה נחשב הוא כי תזכרנו, וזה מגביל נגד שני טענות שהזכיר במעלות העליונים, שכללם במ"ש שמיך מעשה אצבעותיך, "ומה בן אדם", שם זה מציין מה שהאדם בלתי נצחי בלתי קיים באיש כגרמים השמימים, רק הוא בן אדם נולד מאדם אשר רק מינו מתקיים לא אישו, ובמה נחשב הוא "כי תפקדנו "(עיין באה"מ), (וזה נגד מ"ש ירח וכוכבים אשר כוננת):
ביאור המילות
"אנוש, בן אדם". האנוש מורה על חולשתו מצד עצמו ובן אדם מציין חולשתו מצד מינו שאינו מתקיים זמן רב (ישעיה נ"א י"ב), "תזכרנו, תפקדנו". הפקידה היא אחר הזכירה, שמציין שפוקד לעשות לו איזה דבר טוב או רע (התו"ה אחרי סי' קמ"ח) ומוסיף וכ"ש איך עוד תפקדנו: