מ"ג שמות כח ח


<< · מ"ג שמות · כח · ח · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וחשב אפדתו אשר עליו כמעשהו ממנו יהיה זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ אֲשֶׁר עָלָיו כְּמַעֲשֵׂהוּ מִמֶּנּוּ יִהְיֶה זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְחֵ֤שֶׁב אֲפֻדָּתוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר עָלָ֔יו כְּמַעֲשֵׂ֖הוּ מִמֶּ֣נּוּ יִהְיֶ֑ה זָהָ֗ב תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֥שׁ מׇשְׁזָֽר׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְהִמְיַן תִּקּוּנֵיהּ דַּעֲלוֹהִי כְּעוֹבָדֵיהּ מִנֵּיהּ יְהֵי דַּהְבָּא תַּכְלָא וְאַרְגְּוָנָא וּצְבַע זְהוֹרִי וּבוּץ שְׁזִיר׃
ירושלמי (יונתן):
וְהֶמְיַן טִיכוּתֵיהּ דְּעָלוֹי הֵי כְּעוּבְדֵיהּ מִנֵיהּ יְהֵי דַהֲבָא תִּיכְלָא וְאַרְגְּוָונָא וּצְבַע זְהוֹרֵי וּבוּץ שְׁזִיר:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וחשב אפודתו" - וחגור שעל ידו הוא מאפדו ומתקנהו לכהן ומקשטו

"אשר עליו" - למעלה בשפת הסינר היא החגורה

"כמעשהו" - כאריגת הסינר מעשה חושב ומחמשת מינים כך אריגת החשב מעשה חושב ומחמשת המינים

"ממנו יהיה" - עמו יהיה ארוג ולא יארגנו לבד ויחברנו

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ – וַחֲגוֹר, שֶׁעַל יָדוֹ הוּא מְאַפְּדוֹ וּמְתַקְּנֵהוּ לַכֹּהֵן וּמְקַשְּׁטוֹ.
אֲשֶׁר עָלָיו – לְמַעְלָה בִּשְׂפַת הַסִּינָר הִיא הַחֲגוֹרָה.
כְּמַעֲשֵׂהוּ – כַּאֲרִיגַת הַסִּינָר, מַעֲשֵׂה חוֹשֵׁב וּמֵחֲמֵשֶׁת מִינִים, כָּךְ אֲרִיגַת הַחֵשֶׁב, מַעֲשֵׂה חוֹשֵׁב וּמֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים.
מִמֶּנּוּ יִהְיֶה – עִמּוֹ יִהְיֶה אָרוּג, וְלֹא יַאַרְגֶנּוּ לְבַד וִיחַבְּרֶנּוּ.

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וחשב אפודתו: שבחשב היה חוגרו ומחברו כדכתיב ויחגור אותו בחשב האפוד ויאפוד לו בו:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"וחשב אפדתו". פרש"י חגור שעל ידו הוא מאפדו ומתקנו, וכן ת"א והמיין תקוניה, ר"ל שעל ידו נמצא מאופד באפוד שלא יפול מעליו, ולכן אמר (צו ח') ויחגור אותו בחשב

האפד ויאפד לו בו, ומזה מבואר שלא כהרד"ק בשרש אפד שנקרא אפד ע"ש שחוגר, שא"כ מ"ש ויחגר ויאפד הוא כפל לשון, וי"ל שקראו חשב על שעשוי ג"כ מעשה אורג וחושב, והיה צריך אומנות יתירה לארגו יחד עם האפוד: כמעשהו, התנה בו שני דברים, שיהיה כמעשהו כמו שמפרש זהב תכלת וכו', ולא הזכיר מעשה חושב, כי זה נודע משם חשב כנ"ל, ושיהיה ממנו לא מחובר ע"י תפירה כמו הכתפות:

<< · מ"ג שמות · כח · ח · >>