מ"ג שמות ז ו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויעש משה ואהרן כאשר צוה יהוה אתם כן עשו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֹתָם כֵּן עָשׂוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּ֥עַשׂ מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹ֑ן כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה אֹתָ֖ם כֵּ֥ן עָשֽׂוּ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַעֲבַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כְּמָא דְּפַקֵּיד יְיָ יָתְהוֹן כֵּן עֲבַדוּ׃
ירושלמי (יונתן):
וַעֲבַד משֶׁה וְאַהֲרן הֵיכְמָא דְפַקֵיד יְיָ יַתְהוֹן הֵיכְדֵין עָבָדוּ:

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

[וַיַּעַשׂ משֶׁה וְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתָם – וְהֵיכָן צִוָּם? "בְּלֶכְתְּךָ לָשׁוּב מִצְרַיְמָה" וְגוֹמֵר (שמות ד,כא). דַּע (וכולי)‏[2].]

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויעש משה ואהרן כאשר צוה ה' אותם" בכל דבור ודבור שמרו זה הסדר המצווה, שהיה משה מדבר קודם כמו שליח מהאל יתברך ואחר כך היה אהרן מתרגם:

" כן עשו" לא הוסיפו ולא גרעו:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויעש". הוא כלל לכל המעשים שיספר מכאן ואילך שמעתה עשו שליחותם משה לדבר ואהרן לפעול ולעשות כאשר צוה ה', הגם שהיו זקנים באים בימים עשו כדבר ה':

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויעש משה וגו' כן עשו. צל"ד למה כפל לומר כאשר צוה וגו' כן עשו ולא הספיק הכתוב באחת מהנה. ונראה שיכוין לומר שעשו השליחות כאשר אמר להם ה' בב' הדרגות, האחת שכל מה שהשיגו הבין בדברי ה' כן עשו, והב' שנתכוונו אל אמיתות הדברים בשלימות, וזה הוא שיעור הכתוב ויעש משה וגו' כאשר צוה וגו' ולא שינו דבר, וחוזר הכתוב ומעיד ואומרו כאשר צוה ה' אותם פי' מה שנתכוון ה' במצותו להם כן עשו והבן.

עוד ירצה לומר כי כל מעשה משה ואהרן לא היתה לסיבת אמצעות שום דבר אלא כאשר צוה אותם ה', והוא על דרך אומרו (דברים ו') וצדקה תהיה לנו וגו' כאשר ציונו, ואומרו כן עשו הוא על גוף המעשה שלא היה בשום שינוי:

עוד ירצה שעל כל דיבור ודיבור היו מזכירין שם שמים והוא אומרו עשו ובשעת מעשה אמרו כאשר וגו'. עוד ירצה לומר שלא היו מתעכבים בדבר אלא תכף ומיד בכלותו לצוות אותם ה' היו נחפזים לעשות דבר ה':

<< · מ"ג שמות · ז · ו · >>


  1. ^ כמובא ברש"י שם. כך גרס כאן בפירוש הרא"ם על רש"י.
  2. ^ כמובא ברש"י שם. כך גרס כאן בפירוש הרא"ם על רש"י.