מ"ג שמואל ב כג טז

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויבקעו שלשת הגברים במחנה פלשתים וישאבו מים מבאר בית לחם אשר בשער וישאו ויבאו אל דוד ולא אבה לשתותם ויסך אתם ליהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּבְקְעוּ שְׁלֹשֶׁת הַגִּבֹּרִים בְּמַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים וַיִּשְׁאֲבוּ מַיִם מִבֹּאר בֵּית לֶחֶם אֲשֶׁר בַּשַּׁעַר וַיִּשְׂאוּ וַיָּבִאוּ אֶל דָּוִד וְלֹא אָבָה לִשְׁתּוֹתָם וַיַּסֵּךְ אֹתָם לַיהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּבְקְעוּ֩ שְׁלֹ֨שֶׁת הַגִּבֹּרִ֜ים בְּמַחֲנֵ֣ה פְלִשְׁתִּ֗ים וַיִּֽשְׁאֲבוּ־מַ֙יִם֙ מִבֹּ֤אר בֵּֽית־לֶ֙חֶם֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשַּׁ֔עַר וַיִּשְׂא֖וּ וַיָּבִ֣אוּ אֶל־דָּוִ֑ד וְלֹ֤א אָבָה֙ לִשְׁתּוֹתָ֔ם וַיַּסֵּ֥ךְ אֹתָ֖ם לַיהֹוָֽה׃

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

וּבְזָעוּ תְלָתָא גִבָּרַיָא בְּמַשִׁרְיַת פְּלִשְׁתָּאֵי וּמְלוֹ מַיָא מִגוֹבָא דְבֵית לֶחֶם דִבְתַרְעָא וּנְסִיבוּ וְאַיְתִיאוּ לְוַת דָוִד וְלָא אֲבָא לְמִשְׁתֵּיהוֹן וַאֲמַר לְנַסָכָא יַתְהוֹן קֳדָם יְיָ:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"ויסך אותם לה'" - כך אמר מקובלני מבית דינו של שמואל הרמתי כל המוסר עצמו למיתה על דברי תורה אין אומרין שמועה מפיו ומאי ויסך אותם לה' דאמרינהו משמיה דגמרא (שם סא א)

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"ויסך" - שפכם ארצה לשם ה'

"ויבקעו" - כאשר שמעו שהתאוה להם הלכו מעצמם לעשות נחת רוח לדוד ועברו דרך המחנה וכאלו בקעוה לעשות בה דרך לעצמם

מצודת ציון

"ויסך" - מלשון נסך

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"ויבקעו". ובזה עשו גבורה עצומה בלכתם דרך המחנה בעזוז מלחמה ובשאיבת המים ביד חזקה, ובחזרתם לוחמים והמים

בידם: "ולא אבה דוד לשתותם". כתב מהרי"א כי התכליות ראוי שיהיו מתיחסים אל ההשתדלות שנעשה עבורם, כמ"ש המליץ הזה, פועל חכם שיכין כלים משקלם אלפי אלפים דנרי זהב לעשות מחט ברזל אחד, ולכן לא רצה שההשתדלות הנמרץ הזה שעשו אלה הגבורים יהיה בעבור דבר קטן, רק לתכלית מעולה נכבד להסיך אותם על מזבח ה', וז"ש הדם האנשים וכו':

<< · מ"ג שמואל ב · כג · טז · >>