מ"ג שמואל ב ה ט


<< · מ"ג שמואל ב · ה · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וישב דוד במצדה ויקרא לה עיר דוד ויבן דוד סביב מן המלוא וביתה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֵּשֶׁב דָּוִד בַּמְּצֻדָה וַיִּקְרָא לָהּ עִיר דָּוִד וַיִּבֶן דָּוִד סָבִיב מִן הַמִּלּוֹא וָבָיְתָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֵּ֤שֶׁב דָּוִד֙ בַּמְּצֻדָ֔ה וַיִּקְרָא־לָ֖הּ עִ֣יר דָּוִ֑ד וַיִּ֤בֶן דָּוִד֙ סָבִ֔יב מִן־הַמִּלּ֖וֹא וָבָֽיְתָה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מן המלוא וביתה" - היקף חומה נמוכה וממלאין אותה עפר וגובה התל באמצע ומשפע והולך לכל רוח הוא קרוי מלוא ועליו בנה דוד בתים ואותו המלוא היה סביב למצודה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"מן המלוא וביתה" - כי סמוך להחומה הניח מקום פנוי להיות מוכן להאסף שם מרבית אנשים וכן קראו מלאו (ירמיהוו ד ה) וכן ומן המלוא ולפנים בנה בתים סביב 

מצודת ציון

"וביתה" - מבפנים

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"וישב דוד במצודה". שם נתישב ושם הכין בית מלכותו: "ויבן סביב מן המלוא וביתה". המלוא היתה חוץ למצודה,

ששם היו העם מתקבצים, ובנה העיר מן המלוא ולפנים, כי ממנו ולחוץ לא בנה שיהיה פנוי לאסיפת העם (כי לכן הוכיח ירבעם את שלמה שבנה את המלוא, מ"א י"א כ"ז):

<< · מ"ג שמואל ב · ה · ט · >>