מ"ג שמואל ב ב ד


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויבאו אנשי יהודה וימשחו שם את דוד למלך על בית יהודה ויגדו לדוד לאמר אנשי יביש גלעד אשר קברו את שאול

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּבֹאוּ אַנְשֵׁי יְהוּדָה וַיִּמְשְׁחוּ שָׁם אֶת דָּוִד לְמֶלֶךְ עַל בֵּית יְהוּדָה וַיַּגִּדוּ לְדָוִד לֵאמֹר אַנְשֵׁי יָבֵישׁ גִּלְעָד אֲשֶׁר קָבְרוּ אֶת שָׁאוּל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּבֹ֙אוּ֙ אַנְשֵׁ֣י יְהוּדָ֔ה וַיִּמְשְׁחוּ־שָׁ֧ם אֶת־דָּוִ֛ד לְמֶ֖לֶךְ עַל־בֵּ֣ית יְהוּדָ֑ה וַיַּגִּ֤דוּ לְדָוִד֙ לֵאמֹ֔ר אַנְשֵׁי֙ יָבֵ֣ישׁ גִּלְעָ֔ד אֲשֶׁ֥ר קָבְר֖וּ אֶת־שָׁאֽוּל׃


מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"אנשי וגו' אשר קברו" - הוא הפוך וכמו אשר אנשי יבש גלעד קברו את שאול

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

השאלות (ד - ז) למה מספר מה ששלח לאנשי יביש גלעד, ואין בזה דבר רשום? ולשון גם אני אעשה אתכם הטובה הזאת, מה ירמוז במלת זאת? ולמה אמר שיתחזקו ושבני יהודה משחוהו?:

"ויבואו". והנה נתקיים דבר ה', כי אנשי יהודה משחו אותו למלך, כי מלכות הכללי לא היה עדיין זמנו כי היה ראוי לצאת שני מלכים מבנימין, כמ"ש (בראשית לה, יא) ומלכים מחלציך יצאו, כדברי חז"ל. ויספר עוד, כי בצדקו לא נהג כיתר שרים המולכים תחת אדוניהם שדרכם להרוג כל אוהבי מלכם ולמחות כל זכר למו למען תתקיים מלכותם (בשגם שהרגיש שלא נמשח רק מיהודה לא מישראל), נהפוך הוא, כי אז "הגידו לו שאנשי יביש גלעד הם קברו את שאול", ומסרו נפשם לקחת גוייתו מחומת בית שן (בזכרם החסד שעשה להם בתחלת (מלכותם) [מלכותו] נגד נחש העמוני), וזה סימן שהם אוהבי שאול וביתו גם אחר מותו, בכ"ז לא קצף עליהם כי שלח לברכם:

<< · מ"ג שמואל ב · ב · ד · >>