מ"ג שמואל א ל יט


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולא נעדר להם מן הקטן ועד הגדול ועד בנים ובנות ומשלל ועד כל אשר לקחו להם הכל השיב דוד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְלֹא נֶעְדַּר לָהֶם מִן הַקָּטֹן וְעַד הַגָּדוֹל וְעַד בָּנִים וּבָנוֹת וּמִשָּׁלָל וְעַד כָּל אֲשֶׁר לָקְחוּ לָהֶם הַכֹּל הֵשִׁיב דָּוִד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְלֹ֣א נֶעְדַּר־לָ֠הֶ֠ם מִן־הַקָּטֹ֨ן וְעַד־הַגָּד֜וֹל וְעַד־בָּנִ֤ים וּבָנוֹת֙ וּמִשָּׁלָ֔ל וְעַ֛ד כׇּל־אֲשֶׁ֥ר לָקְח֖וּ לָהֶ֑ם הַכֹּ֖ל הֵשִׁ֥יב דָּוִֽד׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ולא נעדר" - ולא נחסר כמו (שם מ כו) איש לא נעדר 

מצודת דוד

"ועד כל אשר לקחו" - אפילו מה שלקחו מפלשתים מנגב יהודה וכלב הכל השיב דוד לעצמו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ולא נעדר". א] הגופים, מן הקטן וכו', ב] הרכוש, ועז"א "ומ"שלל"". והנה בהרכוש היה שני מינים, א] מה שעדיין לא חלקוהו האויבים ביניהם איש לו, וזה נקרא "שלל", שהוא

מה שנשאר במלחמה טרם יתחלק או יתבוזז מאנשי הצבא. ב] מה שבזזו האויבים איש לו, שעז"א "וכל אשר לקחו להם". כ"ז "השיב דוד":