פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות שמואל א


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותצר לדוד מאד כי אמרו העם לסקלו כי מרה נפש כל העם איש על בנו [בניו] ועל בנתיו ויתחזק דוד ביהוה אלהיו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתֵּצֶר לְדָוִד מְאֹד כִּי אָמְרוּ הָעָם לְסָקְלוֹ כִּי מָרָה נֶפֶשׁ כָּל הָעָם אִישׁ עַל בנו [בָּנָיו] וְעַל בְּנֹתָיו וַיִּתְחַזֵּק דָּוִד בַּיהוָה אֱלֹהָיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתֵּ֨צֶר לְדָוִ֜ד מְאֹ֗ד כִּֽי־אָמְר֤וּ הָעָם֙ לְסׇקְל֔וֹ כִּי־מָ֙רָה֙ נֶ֣פֶשׁ כׇּל־הָעָ֔ם אִ֖ישׁ עַל־בָּנָ֣ו וְעַל־בְּנֹתָ֑יו וַיִּתְחַזֵּ֣ק דָּוִ֔ד בַּיהֹוָ֖ה אֱלֹהָֽיו׃


מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותצר לדוד מאד" - רצה לומר מלבד הצרה שנשבו נשיו כי עוד אמרו העם לסקלו באבנים על שהיה מסבב לרדת למלחמה עם אכיש והיה זה סיבה לשיבואו עמלק ועשו מה שעשו

"ויתחזק" - עם כל זה היה דוד מתחזק עצמו להשען בה'

מצודת ציון

"לסקלו" - לרגום אותו באבנים

<< · מ"ג שמואל א · ל · ו · >>