מ"ג שמואל א כח ב


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר דוד אל אכיש לכן אתה תדע את אשר יעשה עבדך ויאמר אכיש אל דוד לכן שמר לראשי אשימך כל הימים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל אָכִישׁ לָכֵן אַתָּה תֵדַע אֵת אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה עַבְדֶּךָ וַיֹּאמֶר אָכִישׁ אֶל דָּוִד לָכֵן שֹׁמֵר לְרֹאשִׁי אֲשִׂימְךָ כָּל הַיָּמִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל־אָכִ֔ישׁ לָכֵן֙ אַתָּ֣ה תֵדַ֔ע אֵ֥ת אֲשֶֽׁר־יַעֲשֶׂ֖ה עַבְדֶּ֑ךָ וַיֹּ֤אמֶר אָכִישׁ֙ אֶל־דָּוִ֔ד לָכֵ֗ן שֹׁמֵ֧ר לְרֹאשִׁ֛י אֲשִֽׂימְךָ֖ כׇּל־הַיָּמִֽים׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"לכן" - בעבור הגבורות אשר תעשה אשימך שומר לראשי ולכבוד יחשב הדבר

"לכן" - הואיל והאמנת בי תדע מהגבורות אשר אעשה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויאמר דוד". באשר הבין כוונת אכיש (ובאמת היה זה טוב בעיניו, כי לא היה בדעתו ללחום נגד ישראל), עשה א"ע כאילו אינו מרגיש, והשיב לאמר "לכן אתה תדע את אשר יעשה עבדך", ר"ל לא תצטרך לדרוש מפי השמועה רק תדע בעצמך את הגבורה אשר אעשה: "ויאמר אכיש". בא להוציא מלבו שלא יחשוב שזה מהיותו בלתי מאמין לו,

רק בהפך, כי יהיה כל הימים שומר לראשו בגודל בטחונו בו: