מ"ג שמואל א כז יב


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמן אכיש בדוד לאמר הבאש הבאיש בעמו בישראל והיה לי לעבד עולם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּאֲמֵן אָכִישׁ בְּדָוִד לֵאמֹר הַבְאֵשׁ הִבְאִישׁ בְּעַמּוֹ בְיִשְׂרָאֵל וְהָיָה לִי לְעֶבֶד עוֹלָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּאֲמֵ֥ן אָכִ֖ישׁ בְּדָוִ֣ד לֵאמֹ֑ר הַבְאֵ֤שׁ הִבְאִישׁ֙ בְּעַמּ֣וֹ בְיִשְׂרָאֵ֔ל וְהָ֥יָה לִ֖י לְעֶ֥בֶד עוֹלָֽם׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"הבאש הבאיש" - רצה לומר מאס בהם כבדבר הנבאש כמו (לעיל יג ד) נבאש ישראל בפלשתים 

מצודת דוד

"ויאמן" - חשב שהאמת עם דוד שהבאיש בעמו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויאמן אכיש בדוד". כי אמר "הבאש הבאיש בעמו בישראל", ר"ל שיצויר ילחם עם ישראל ועמו שהם שבטו יחזיקו בידו, ויצויר ילחם עם שבטו למצוא חן בעיני ישראל בל יאמרו כי נוטה אל שבטו, אבל אחר שנלחם ביהודה ובקיני שהם מישראל נבאש בכולם וממילא "והיה לי לעבד עולם":