מ"ג שמואל א כד יט


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וכי ימצא איש את איבו ושלחו בדרך טובה ויהוה ישלמך טובה תחת היום הזה אשר עשיתה לי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְכִי יִמְצָא אִישׁ אֶת אֹיְבוֹ וְשִׁלְּחוֹ בְּדֶרֶךְ טוֹבָה וַיהוָה יְשַׁלֶּמְךָ טוֹבָה תַּחַת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר עָשִׂיתָה לִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְכִֽי־יִמְצָ֥א אִישׁ֙ אֶת־אֹ֣יְב֔וֹ וְשִׁלְּח֖וֹ בְּדֶ֣רֶךְ טוֹבָ֑ה וַֽיהֹוָה֙ יְשַׁלֶּמְךָ֣ טוֹבָ֔ה תַּ֚חַת הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתָה לִֽי׃


מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"וה'" - אבל ה' ישלם לך גמול ולא לחנם עשית מה שעשית

"וכי ימצא" - רצה לומר וכי נעשה מעולם כזאת שימצא איש אויבו וגו'

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואתה הגדת היום". עתה השיב על מה שעשה עתה, אמר לו דע כי הפעל השלם והטוב במוחלט העומד לנס עמים, ר"ל אם יעשה אדם מעשה טוב שרבים ילמדו ממנו לעשות כמוהו עד שיהיה בזה מורה הטוב לרבים, הוא לא לבד שיקבל שכר על פעולתו בשעתו, רק יקבל שכר מתמיד מתחדש בכל דור ודור, כי כל עת שילמד איש ממנו לעשות כמעשהו, יתיחס הטוב אל מי שהורהו בראשונה. ולפ"ז השכר בשעתו יקבל בעד הפעולה בעצמה, והשכר המתמיד יקבל בעד מה שפרסם את המעשה וילמדה לרבים. וז"ש "ואתה הגדת היום", ופרסמת לרבים מעשה טוב שעשית, וזה "את אשר עשיתה אתי טובה את אשר סגרני ה' בידך ולא הרגתני", הגם שמצד הדין היית רשאי להרגני, והגדה זאת תעשה פרי וזכות לדור דורים, כי מעתה: