מ"ג שמואל א כב טו

מקראות גדולות שמואל א


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
היום החלתי לשאול [לשאל] לו באלהים חלילה לי אל ישם המלך בעבדו דבר בכל בית אבי כי לא ידע עבדך בכל זאת דבר קטן או גדול

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַיּוֹם הַחִלֹּתִי לשאול [לִשְׁאָל] לוֹ בֵאלֹהִים חָלִילָה לִּי אַל יָשֵׂם הַמֶּלֶךְ בְּעַבְדּוֹ דָבָר בְּכָל בֵּית אָבִי כִּי לֹא יָדַע עַבְדְּךָ בְּכָל זֹאת דָּבָר קָטֹן אוֹ גָדוֹל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַיּ֧וֹם הַחִלֹּ֛תִי לשאול לִשְׁאָל־ל֥וֹ בֵאלֹהִ֖ים חָלִ֣ילָה לִּ֑י אַל־יָשֵׂם֩ הַמֶּ֨לֶךְ בְּעַבְדּ֤וֹ דָבָר֙ בְּכׇל־בֵּ֣ית אָבִ֔י כִּ֠י לֹֽא־יָדַ֤ע עַבְדְּךָ֙ בְּכׇל־זֹ֔את דָּבָ֥ר קָטֹ֖ן א֥וֹ גָדֽוֹל׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"היום החלותי לשאל לו" - בתמיה זה ימים רבים שצורך הצבור בו שמינהו מוציא ומביא את ישראל ומאז אני שואל לו באלהים

"חלילה לי" - מעשות דבר זה למרד ומעל

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(טו) "היום החלתי לשאול". ר"ל וכי מה ששאלתי לו "היום" הוא הפעם הראשון, ועז"א החלותי, או הכי שאלתי "היום" שנודע כי הוא מורד, וא"כ מדוע תחשדני: "אל ישם המלך"

"בעבדו דבר בכל בית אבי". ר"ל אתה מיחס אלי דבר אשמה, ועל ידי אתה מיחסו אל כל בית אבי, מה שאינו כלל, "כי לא ידע" וכו':


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בכל זאת" - במה שמרד דוד בך

"בכל" - כמו ובכל בית אבי

"דבר" - רצה לומר דבר אשמה

"חלילה לי" - לעשות זאת במרד ובמעל

"היום החלותי" - וכי היום היה ההתחלה לשאול לו באלהים הלא מאז שאלתי לו בהיות כי הוא היה המוציא והמביא