מ"ג שמואל א כב ב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויתקבצו אליו כל איש מצוק וכל איש אשר לו נשא וכל איש מר נפש ויהי עליהם לשר ויהיו עמו כארבע מאות איש

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּתְקַבְּצוּ אֵלָיו כָּל אִישׁ מָצוֹק וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר לוֹ נֹשֶׁא וְכָל אִישׁ מַר נֶפֶשׁ וַיְהִי עֲלֵיהֶם לְשָׂר וַיִּהְיוּ עִמּוֹ כְּאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּֽתְקַבְּצ֣וּ אֵ֠לָ֠יו כׇּל־אִ֨ישׁ מָצ֜וֹק וְכׇל־אִ֨ישׁ אֲשֶׁר־ל֤וֹ נֹשֶׁא֙ וְכׇל־אִ֣ישׁ מַר־נֶ֔פֶשׁ וַיְהִ֥י עֲלֵיהֶ֖ם לְשָׂ֑ר וַיִּהְי֣וּ עִמּ֔וֹ כְּאַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת אִֽישׁ׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"כל איש מצוק וגו'" - ולא היה יכול לשבת בארצו ובמקומו 

מצודת ציון

"מצוק" - ענין צרה כמו (תהלים קיט קמג)צר ומצוק מצאוני ורוצה לומר מי שיש לו מצוקה מאויביו

"נושא" - ענין הלואה כמו (שם קט יא) ינקש נושה ורוצה לומר מי שיש אצלו הלואה מאחרים

"מר נפש" - עני ורש כמו שכתוב (משלי לא ו)ויין למרי נפש ישתה וישכח רישו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ב) "כל איש מצוק". שיש לו מצוקת נפש פנימיית: "וכל איש אשר לו נשא". ר"ל מיצר מבחוץ, ואלה יעזבו מקומם לבקש ריוח ממצוקת נפש או מצרת הגוף: "וכל איש מר"

"נפש". בעל כעס וחמה, וזה ילך לחרף "נפש"ו בשדה המערכה: