מ"ג שמואל א יז נד


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויקח דוד את ראש הפלשתי ויבאהו ירושלם ואת כליו שם באהלו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּקַּח דָּוִד אֶת רֹאשׁ הַפְּלִשְׁתִּי וַיְבִאֵהוּ יְרוּשָׁלָ‍ִם וְאֶת כֵּלָיו שָׂם בְּאָהֳלוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּקַּ֤ח דָּוִד֙ אֶת־רֹ֣אשׁ הַפְּלִשְׁתִּ֔י וַיְבִאֵ֖הוּ יְרֽוּשָׁלָ֑͏ִם וְאֶת־כֵּלָ֖יו שָׂ֥ם בְּאׇהֳלֽוֹ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וּנְסִיב דָוִד יַת רֵישָׁא דִפְלִשְׁתָּאָה וְאַיְתֵיהּ לִירוּשְׁלֵם וְיַת זְיָנֵיהּ שַׁוִי בְמַשְׁכְּנֵיהּ:

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"ויביאהו ירושלים" - לבשר את העם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויביאהו ירושלים". ר"ל לבסוף הביאו לירושלים, כי תחלה הביאו לפני שאול (כמ"ש פסוק נז), ואח"כ סבב עמו בערי ישראל (כמ"ש יח, ו), ומשם חזר עם שאול עד גבעת שאול עירו והביאו לירושלים שהיה סמוך לשם. והגם שאז ישב היבוסי בקרב ירושלים כבר בארתי זאת (שופטים א, ח) כי היבוס ישב במצודה והעיר עצמה היתה ביד ישראל: "ואת כליו שם באהלו". ומ"ש לקמן (כא, י) שחרב גלית היתה לוטה בנוב עיר הכהנים, כי אח"כ נתנה לשם לזכר הנס: