מ"ג שמואל א יב כ
<< · מ"ג שמואל א יב · כ · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר שמואל אל העם אל תיראו אתם עשיתם את כל הרעה הזאת אך אל תסורו מאחרי יהוה ועבדתם את יהוה בכל לבבכם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ אַתֶּם עֲשִׂיתֶם אֵת כָּל הָרָעָה הַזֹּאת אַךְ אַל תָּסוּרוּ מֵאַחֲרֵי יְהוָה וַעֲבַדְתֶּם אֶת יְהוָה בְּכָל לְבַבְכֶם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֨אמֶר שְׁמוּאֵ֤ל אֶל־הָעָם֙ אַל־תִּירָ֔אוּ אַתֶּ֣ם עֲשִׂיתֶ֔ם אֵ֥ת כׇּל־הָרָעָ֖ה הַזֹּ֑את אַ֗ךְ אַל־תָּס֙וּרוּ֙ מֵאַחֲרֵ֣י יְהֹוָ֔ה וַעֲבַדְתֶּ֥ם אֶת־יְהֹוָ֖ה בְּכׇל־לְבַבְכֶֽם׃
מלבי"ם (כל הפרק)
השאלות (כ - כד) מ"ש אל תיראו אתם עשיתם את כל הרעה, הלא לכן יפחדו וייראו? מ"ש אך אל תסורו וכו', ולא תסורו, הוא כפל? ומה שסיים אך יראו את ה', כבר נכלל בראש דבריו?:
"אל תיראו אתם עשיתם את כל הרעה הזאת". ר"ל אם היה ה' קוצף עליכם בלא סבה היה לכם להתירא באשר נשתנה רצונו אליכם מטוב לרע, אבל אחר שסבת הרעה הזאת תלוי במעשיכם הרעים, וא"כ לא נשתנה רצון ה' להיטיב עמכם אם תטיבו מעשיכם, לכן אל תיראו "אך אל תסורו" מאחרי ה', שאז ישוב לשוש עליכם לטוב: "אך אל תסורו" וכו' "ועבדתם". אומר, א] מן הראוי שלא תסורו, "ועבדתם" "את ה'" מצד עצמו מחמת אהבתו, מצד גדולתו ורוממותו, שהיא עבודה מאהבה, וז"ש "בכל לבבכם", ר"ל שלא בעבור
פנייה חיצונית מגמול ועונש, שאז אף לו ידעתם שיהיה לכם תועלת בעבודת נכר ראוי שלא תסורו מה'. ב] מוסיף, וחוץ מזה: