מ"ג שיר השירים ח יד

מקראות גדולות שיר השירים


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ברח דודי ודמה לך לצבי או לעפר האילים על הרי בשמים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּרַח דּוֹדִי וּדְמֵה לְךָ לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בְשָׂמִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּרַ֣ח ׀ דּוֹדִ֗י וּֽדְמֵה־לְךָ֤ לִצְבִי֙ א֚וֹ לְעֹ֣פֶר הָֽאַיָּלִ֔ים עַ֖ל הָרֵ֥י בְשָׂמִֽים׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ברח דודי" - מן הגולה הזאת ופדנו מביניהם

"ודמה לך לצבי" - למהר הגאולה והשרה שכינתך על הרי בשמים הוא הר המוריה ובית המקדש שיבנה במהרה בימינו אמן נשלם פירוש שיר השירים תהלה ליוצר אורים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

משל:

(יד) והיא ג"כ מתיראה מן השומרים ואומרת ברח דודי ודמה לך לצבי לשוב אלי בכל פעם:

מליצה:

(יד) וכן הרוח אומר אל השם ברח דודי למעון העליון כי אינך מתחבר עמי תמיד מפני החברים הקרובים אלי, שהם המדרגות הקרובים אל החומר ובכ"ז דמה לך לצבי או לעפר השב תמיד אל מקומו ומביט לאחוריו, כן תשוב אלי מעת לעת ומפקודה לפקודה:

מדרש רבה (כל הפסוק)

שיר השירים רבה ח יד