מ"ג קהלת ט יא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שבתי וראה תחת השמש כי לא לקלים המרוץ ולא לגבורים המלחמה וגם לא לחכמים לחם וגם לא לנבנים עשר וגם לא לידעים חן כי עת ופגע יקרה את כלם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שַׁבְתִּי וְרָאֹה תַחַת הַשֶּׁמֶשׁ כִּי לֹא לַקַּלִּים הַמֵּרוֹץ וְלֹא לַגִּבּוֹרִים הַמִּלְחָמָה וְגַם לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם וְגַם לֹא לַנְּבֹנִים עֹשֶׁר וְגַם לֹא לַיֹּדְעִים חֵן כִּי עֵת וָפֶגַע יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שַׁ֜בְתִּי וְרָאֹ֣ה תַֽחַת־הַשֶּׁ֗מֶשׁ כִּ֣י לֹא֩ לַקַּלִּ֨ים הַמֵּר֜וֹץ וְלֹ֧א לַגִּבּוֹרִ֣ים הַמִּלְחָמָ֗ה וְ֠גַ֠ם לֹ֣א לַחֲכָמִ֥ים לֶ֙חֶם֙ וְגַ֨ם לֹ֤א לַנְּבֹנִים֙ עֹ֔שֶׁר וְגַ֛ם לֹ֥א לַיֹּדְעִ֖ים חֵ֑ן כִּי־עֵ֥ת וָפֶ֖גַע יִקְרֶ֥ה אֶת־כֻּלָּֽם׃
רש"י
"לא לקלים המרוץ" - לא עמדה לעשאל קלותו משהגיע פקודתו
"ולא לגבורים המלחמה" - לא עמדה לאבנר גבורתו משהגיע יומו
"וגם לא לחכמים לחם" - כגון אני שהיה לחמי ליום (מלכים א ד) ששים כור סולת וגו' ועכשיו זה חלקי מכל עמלי מקלי ומקידה
"וגם לא לנבונים עושר" - כגון איוב בתחלה (איוב א) ויהי מקנהו וגו' כשבאה שעתו אמר (שם יט) חנוני אתם ריעי
"ולא ליודעים חן" - הרי משה אין יודע ונבון ממנו בישראל ולא מצא חן בתפלתו שיכנס לארץ
"כי עת ופגע" - כמשמעו ד"א כי עת יקרה אותם והפגיעה והתחינה יהיו רגילין בהם שלא יבואו לדברים הללואבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ולא לגבורים המלחמה - כענין וגבור לא ינצל ברב כח:
וגם לא לחכמים לחם - שהיה ראוי להיותם מושלים בכסילים ויהיו רשים והדבר הפוך ברוב:
וגם לא ליודעים חן - בענין הממשלה שיאהבו אותו ויסורו אל משמעתו:
כי עת ופגע יקרה את כלם - ענין כלם החכמים והכסילים והגבורים והחלשים והנכון בעיני כי כלם ישוב על אלה הנזכרים לבדם והענין כי אין יכולת ביד בן אדם לעשות זה והראיהכי החכמים בעלי הדעות אבות המלאכות אין להם לחם, והאומרים כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה את הוללות ודבר לא יקום ופירוש עת מה שיש במתכונת המערכת העליונההראשונה, ופירוש פגע פגיעת אחד מן המערכת באחד מהשבעה שהוא החצי וחציו לפניו ואחריו ושלישיתו וחציו לפניו ואחריו, ודע כי מלת עת חסרת נו"ן. ועתה אבאר. דע שאין בלשון הקדש אות מתהפך ומתחלף ומובלע ונוסף ונעדר כי אם אותיות אה"וי כאשר פירש ר' יהודה ברבי דוד בעל הדקדוק ז"ל ואות הנו"ן ימצא בראש מובלע וחסר וכן באמצע ובסוף כמו נסע שבולע הנו"ן בדגש ויסע וכן וישא ויתן ויטע וידר ויפול ויגוף יבול עלהו ובפועל יראו הנוני"ן כלם נוסע נושא נותן נוטע נודר נופל נוגף נובל ובציווי יחסרו הנוני"ן כמו קומו סעו שאו את ראש, תנו יד ליי', ופעמים ישארו הנוני"ן על מתכונתם כמו נפלו עלינו ובאמצע ימצא מובלע בנו"ן שני במלת שתי כי הוא מן ולא אשנה לו וכן בת חסרת נו"ן בן וכן עת הוא ענת וכמוהו בדברי קדמונינו ז"ל עונה וכן בלשון ארמית וכעת וכענת ודגשות תי"ו עתו להתבלע הנו"ן כדגשית תי"ו בתו ונו"ן במלת אתה וכן חטים ושניהם נראים בארמית ותי"ו אמתו כי שרשו מן אמונה והתי"ו לשון נקבה ויורה עליו ותהי האמת נעדרת וכן תי"ו עת לשון נקבה ויורה עליו ועל זה הדקדוק ישאר לעות את יעף לבדו ולא יהיה לו חבר במקרא: