פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות קהלת


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הכל כאשר לכל מקרה אחד לצדיק ולרשע לטוב ולטהור ולטמא ולזבח ולאשר איננו זבח כטוב כחטא הנשבע כאשר שבועה ירא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל מִקְרֶה אֶחָד לַצַּדִּיק וְלָרָשָׁע לַטּוֹב וְלַטָּהוֹר וְלַטָּמֵא וְלַזֹּבֵחַ וְלַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ זֹבֵחַ כַּטּוֹב כַּחֹטֶא הַנִּשְׁבָּע כַּאֲשֶׁר שְׁבוּעָה יָרֵא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַכֹּ֞ל כַּאֲשֶׁ֣ר לַכֹּ֗ל מִקְרֶ֨ה אֶחָ֜ד לַצַּדִּ֤יק וְלָרָשָׁע֙ לַטּוֹב֙ וְלַטָּה֣וֹר וְלַטָּמֵ֔א וְלַ֨זֹּבֵ֔חַ וְלַאֲשֶׁ֖ר אֵינֶ֣נּוּ זֹבֵ֑חַ כַּטּוֹב֙ כַּֽחֹטֶ֔א הַנִּשְׁבָּ֕ע כַּאֲשֶׁ֖ר שְׁבוּעָ֥ה יָרֵֽא׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הכל כאשר לכל" - הכל נותנים ללבם כאשר מגיע לכל אדם שסוף דבר לתת לכל איש כדרכיו

"מקרה אחד" - ויודעים שסוף הכל אשר צדיק ואשר רשע למות ומקרה אחד יש בעולם הזה לכולם כל זה הם יודעים ואף על פי כן בוחרים להם דרך הטוב לפי שיודעים שיש הפרש ביניהם לעולם הבא

"לצדיק" - כגון נח

"לרשע" - פרעה נכה זה נצלע וזה נצלע

"לטוב" - זה משה

"לטהור" - זה אהרן

"ולטמא" - אלו מרגלים אלו אמרו שבחה של ארץ ישראל ואלו אמרו גנותה אלו לא נכנסו לארץ ואלו לא נכנסו לארץ הרי מקרה אחד להם

"ולזובח" - זה יאשיהו שנאמר (דברי הימים ב לז) ויזבח יאשיהו

"ולאשר איננו זובח" - זה אחאב שביטל את ישראל מעלות לרגל זה מת בחצים וזה מת בחצים

"כטוב" - זה דוד

"כחוטא" - זה נבוכדנאצר זה בנה בית המקדש וזה החריבו זה מלך ארבעים שנה וזה מלך ארבעים שנה

"הנשבע" - זה צדקיהו שנשבע לשקר שנאמר (דברי הימים ב לז) גם במלך נבוכדנצר מרד אשר השביעו וגו'

"כאשר שבועה ירא" - זה שמשון שנאמר (שופטים יג) ויאמר אליהם שמשון השבעו לי פן תפגעון בי אתם למדנו שהיתה שבועה חמורה לו זה מת בניקור עינים וזה מת בניקור עינים על כן

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

(ב) הכל - הכל יבא להם כמו שיבא לכל מקרה אחד לצדיק ולרשע אין הפרש ביניהם לטוב ולטהור ולטמא הנה טמא במקום הזה הפך הטוב והטהור כמו שיש פקח בפסוק מי שם פהלאדם הפך העור והשומע כמו לפקוח עינים עורות פוקח אזנים, ודקדוק כטוב כחוטא כי הכפי"ן בלשון הקדש כמו כעבד כאדניו כי ישוב העבד כאדון והאדון כעבד אין הפרש ביניהם וכןכמוני כמוך כעמי כעמך כחשכ' כאורה, והמפרש כימי' אשר ישבתם הימים אין טעם וריח לפירוש הזה כי מה ענין ישבתם בקדש ימים רבים כימים אשר ישבתם והנכון כי מקדש הלכוהמרגלים ובשנת הארבעים באו לקדש עיר מואב והנה כל השנים היו במדבר קדש וזה פירושו ותשבו בקדש ימים רבים כימים אשר ישבתם עד שוב התרים כענין כמספר הימים אשרתרתם את הארץ כי בבוא המרגלים אמרו הננו ועלינו אל המקום יתכן היות צדיק ורשע במעשיו טמא וטהור בגופו וזובח בממונו וטוב וחוטא בלבו ונשבע בדבורו:

<< · מ"ג קהלת · ט · ב · >>