מ"ג קהלת ה יט
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי לא הרבה יזכר את ימי חייו כי האלהים מענה בשמחת לבו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי לֹא הַרְבֵּה יִזְכֹּר אֶת יְמֵי חַיָּיו כִּי הָאֱלֹהִים מַעֲנֶה בְּשִׂמְחַת לִבּוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֚י לֹ֣א הַרְבֵּ֔ה יִזְכֹּ֖ר אֶת־יְמֵ֣י חַיָּ֑יו כִּ֧י הָאֱלֹהִ֛ים מַעֲנֶ֖ה בְּשִׂמְחַ֥ת לִבּֽוֹ׃
רש"י
"יזכר את ימי חייו" - כי מעט הם ולא הרבה ולמה יטרח לאסוף הון יטרח בדבר העומד לו לעולם הבא בחייו
"כי האלהים מענה וגו'" - הקב"ה עדות קבועה לזה לעולם
"בשמחת לבו" - ששמח לעשות טוב בחייו וראיתי במדרש זה אלקנה שמדריך את ישראל לעלות לשילה ברגלים ובדרך שמעלה אותן לשנה זו לא היה מעלה אותן לשנה האחרת כדי לפרסם הדבר ולהרגילם לפיכך יחסו הכתוב ועלה האיש ההוא מעירו וגו' ואומר אני שהמדרש הזה סוף המקרא הוא כי האלהים מענה בשמחת לבו זה אלקנה שקבע לו הקב"ה בכתובים והעיד עליו (שמואל א יא) ועלה האיש ההוא מעירו
"מענה" - נקוד פתח קטן לכך אני מפרשו שם דבר כמו (איוב לב) כי אין מענה בפי שלשת האנשים
"בשמחת לבו" - שהיה שמח ברגלאבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
כי האלהים מענה - עניניו ממציא כמו אענה את השמים והם יענו את הארץ ויש אומרים שהוא מלשון ענה ועניינו יענה השואל והמבקש כפי שאלתו וכן יענה את הכל ומענה מן הבנין הכבד הנוסף על משקל מעלה נשיאים והענין שהמקום מסייע לו בשמחתו כי הוא נתן לו והשליטו לאכול ממנו, וענין ממנו שאין ראוי שיאכל ממנו יותר מדאי: