מ"ג נחמיה א ח

<< · מ"ג נחמיה · א · ח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זכר נא את הדבר אשר צוית את משה עבדך לאמר אתם תמעלו אני אפיץ אתכם בעמים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זְכָר נָא אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוִּיתָ אֶת מֹשֶׁה עַבְדְּךָ לֵאמֹר אַתֶּם תִּמְעָלוּ אֲנִי אָפִיץ אֶתְכֶם בָּעַמִּים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
זְכׇר־נָא֙ אֶת־הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֛יתָ אֶת־מֹשֶׁ֥ה עַבְדְּךָ֖ לֵאמֹ֑ר אַתֶּ֣ם תִּמְעָ֔לוּ אֲנִ֕י אָפִ֥יץ אֶתְכֶ֖ם בָּעַמִּֽים׃

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

 

מצודת ציון

"תמעלו" - ענין חטא ופשע

"אפוץ" - אפזר 

מצודת דוד

"אתם תמעלו" - כאשר אתם תמעלו ואני אפיץ וגו'

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

(ח - ט) "זכר", אמנם הלא צוית את משה לאמר "אתם תמעלו" (ל' מעילה נופל על המועל ומכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או במועל בהקדש), ר"ל שתמעלו במצותיו שהתחייבתם בשמירתם, ואני "אפיץ אתכם בעמים" ואקח את ארצכם במשכון, "ושבתם", אבל אם תשובו ותשלמו את החוב אחזור לכם המשכון בחזרה, "והביאותים אל המקום," (ותפס הלשון אשר צוית את משה כי התשובה היא מ"ע):

 

<< · מ"ג נחמיה · א · ח · >>