כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בן שמנה עשרה שנה יהויכין במלכו ושלשה חדשים מלך בירושלם ושם אמו נחשתא בת אלנתן מירושלם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בֶּן שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה יְהוֹיָכִין בְּמָלְכוֹ וּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים מָלַךְ בִּירוּשָׁלָ͏ִם וְשֵׁם אִמּוֹ נְחֻשְׁתָּא בַת אֶלְנָתָן מִירוּשָׁלָ͏ִם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בֶּן־שְׁמֹנֶ֨ה עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ יְהוֹיָכִ֣ין בְּמׇלְכ֔וֹ וּשְׁלֹשָׁ֣ה חֳדָשִׁ֔ים מָלַ֖ךְ בִּירֽוּשָׁלָ֑͏ִם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ נְחֻשְׁתָּ֥א בַת־אֶלְנָתָ֖ן מִירוּשָׁלָֽ͏ִם׃
רד"ק
• לפירוש "רד"ק" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
בן שמנה עשרה שנה יהויכין במלכו — ובדברי הימים: "בן שמנה שנים יהויכין במלכו ושלשה חדשים ועשרת ימים מלך בירושלים"? אפשר כי יהויקים אביו המליכו בשנה ראשונה שמלך הוא שימלוך תחתיו אחר מותו, אולי היו לו בנים אחרים. ועוד, כי ראה שמלכותו תלויה ביד אחרים, לא ידע אם יסירוהו מהמלוכה כמו שעשו לאחיו, והמליך בנו יהויכין שימלוך תחתיו אחריו, והיה אז יהויכין בן שמנה שנים. ועתה כשמת אביו ומלך הוא היה בן י"ח שנה, ומלך ג' חדשים, ולא חשש כאן לכתוב עשרה ימים היתרים. ובסדר עולם: י"ח של מלך נבוכדנצר; שמנה משנחתם גזר דין לגלות:
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
"
בן שמנה עשרה יהויכין במלכו". ובד"ה (ב' לו, ט) כתוב בן שמונה שנה יהויכין במלכו ושלשה חדשים ועשרת ימים מלך בירושלים, והרד"ק כתב שאליקים המליכו עמו בשנה הראשונה שמלך, והרי"א השיב עליו כמה תשובות, ופי' שמ"ש בד"ה ועשרת ימים היינו שנים, ושיעור הכתוב כשהיה יהויכין בן שמונה שנה ובן שלשה חדשים ועשרת ימים פי' שנים אז מלך בירושלים, וזה דוחק. ונראה שבאשר עם הארץ המליכו את יואחז ומשחו אותו וע"כ הוצרך פרעה להוליכו מצרים כי היה מלך
משוח מאת העם, וידע פרעה שהגם שלקח את יואחז יטענו בני יואחז טענת ירושת המלוכה מיואחז אביהם, ע"כ המליך גם את יהויכין שיהיה מלך תחת אביו, לבל יערערו בני יואחז אחר מות אביהם, ויהויכין היה אז בן שמונה, וסרו טענות הרי"א:
