פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות מלכים ב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בן שמנה עשרה שנה יהויכין במלכו ושלשה חדשים מלך בירושלם ושם אמו נחשתא בת אלנתן מירושלם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בֶּן שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה יְהוֹיָכִין בְּמָלְכוֹ וּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים מָלַךְ בִּירוּשָׁלָ‍ִם וְשֵׁם אִמּוֹ נְחֻשְׁתָּא בַת אֶלְנָתָן מִירוּשָׁלָ‍ִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בֶּן־שְׁמֹנֶ֨ה עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ יְהוֹיָכִ֣ין בְּמׇלְכ֔וֹ וּשְׁלֹשָׁ֣ה חֳדָשִׁ֔ים מָלַ֖ךְ בִּירֽוּשָׁלָ֑‍ִם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ נְחֻשְׁתָּ֥א בַת־אֶלְנָתָ֖ן מִירוּשָׁלָֽ‍ִם׃


רד"ק (כל הפרק)(כל הפסוק)

בן שמנה עשרה שנה יהויכין במלכו — ובדברי הימים: "בן שמנה שנים יהויכין במלכו ושלשה חדשים ועשרת ימים מלך בירושלים"? אפשר כי יהויקים אביו המליכו בשנה ראשונה שמלך הוא שימלוך תחתיו אחר מותו, אולי היו לו בנים אחרים. ועוד, כי ראה שמלכותו תלויה ביד אחרים, לא ידע אם יסירוהו מהמלוכה כמו שעשו לאחיו, והמליך בנו יהויכין שימלוך תחתיו אחריו, והיה אז יהויכין בן שמנה שנים. ועתה כשמת אביו ומלך הוא היה בן י"ח שנה, ומלך ג' חדשים, ולא חשש כאן לכתוב עשרה ימים היתרים. ובסדר עולם: י"ח של מלך נבוכדנצר; שמנה משנחתם גזר דין לגלות: