מ"ג מלכים ב כג כה


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וכמהו לא היה לפניו מלך אשר שב אל יהוה בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאדו ככל תורת משה ואחריו לא קם כמהו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְכָמֹהוּ לֹא הָיָה לְפָנָיו מֶלֶךְ אֲשֶׁר שָׁב אֶל יְהוָה בְּכָל לְבָבוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ וּבְכָל מְאֹדוֹ כְּכֹל תּוֹרַת מֹשֶׁה וְאַחֲרָיו לֹא קָם כָּמֹהוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְכָמֹ֩הוּ֩ לֹא־הָיָ֨ה לְפָנָ֜יו מֶ֗לֶךְ אֲשֶׁר־שָׁ֤ב אֶל־יְהֹוָה֙ בְּכׇל־לְבָב֤וֹ וּבְכׇל־נַפְשׁוֹ֙ וּבְכׇל־מְאֹד֔וֹ כְּכֹ֖ל תּוֹרַ֣ת מֹשֶׁ֑ה וְאַחֲרָ֖יו לֹא־קָ֥ם כָּמֹֽהוּ׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וכותיה לא הוה קדמוהי מלכא דתב לפולחנא דיי בכל לביה ובכל נפשיה ובכל נכסוהי ככל אוריתא דמשה ובתרוהי לא קם כותיה:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"וכמהו לא היה לפניו מלך" וכו'. וגבי חזקיה כתיב (לעיל יח, ה) בה' בטח ואחריו לא היה כמוהו בכל מלכי יהודה ואשר היו לפניו, ופירש מהרי"א שחזקיה נתעלה על כל המלכים במדת הבטחון, כמו שהיה בענין סנחריב, ויאשיה נתעלה על כולם בענין התשובה, שגם למ"ד (שבת נו ב) כל האומר יאשיה חטא אינו אלא טועה, פי' ששב בענין הדינים שכל דין שדן פחות מבן י"ח החזירם מכיסו, עכ"ד. ובפשוט היתה התשובה בענין הכללי, שהדור ההוא ע"פ מלכם עשו תשובה מכל הכעסים שהכעיסו המלכים הקודמים ובטל המזבחות והבמות מכל ערי ישראל מה שלא עשה כן חזקיה שהשאיר המזבח שבבית אל והבמות שבערי שומרון והמזבחות אשר על גג עליית אחז, וכבר אמרו בפ' חלק (סנהדרין צד א) שבקש הקב"ה לעשות חזקיה משיח וסנחריב גוג ומגוג רק שגרם איזה חטא, ר"ל שהיה ראוי להיות אז הקיבוץ הכללי מן הגלות, כי כבר בארתי (בביאור ישעיה סימן יא ובכ"מ) שמן עת שהיה הגלות הכללי של עשרת השבטים ע"י סנחריב, הוחל זמן הגאולה, דהיינו שאם היו שבים בתשובה

שלמה היה תיכף הקיבוץ הכללי המקוה, כי הגאולה יש לה שני זמנים כמ"ש (שם צח א) זכו אחישנה לא זכו בעתה, ואם היו זוכים היה אז הגאולה הכללית לאסוף נדחים, ואחר שבימי חזקיה נדחה הדבר, היה ראוי שיהיה זה בימי יאשיה שאז שבו בתשובה שלמה, ובאמת אמרו חז"ל שירמיה הלך בעת ההיא להחזיר עשרת השבטים, כי חשב שעתה עת מצוא, ובאר הכתוב הסבה שנדחה הדבר גם בעת ההיא, כמ"ש: