מ"ג מלכים ב כא יא

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יען אשר עשה מנשה מלך יהודה התעבות האלה הרע מכל אשר עשו האמרי אשר לפניו ויחטא גם את יהודה בגלוליו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יַעַן אֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה מֶלֶךְ יְהוּדָה הַתֹּעֵבוֹת הָאֵלֶּה הֵרַע מִכֹּל אֲשֶׁר עָשׂוּ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר לְפָנָיו וַיַּחֲטִא גַם אֶת יְהוּדָה בְּגִלּוּלָיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יַ֩עַן֩ אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה מְנַשֶּׁ֤ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָה֙ הַתֹּעֵב֣וֹת הָאֵ֔לֶּה הֵרַ֕ע מִכֹּ֛ל אֲשֶׁר־עָשׂ֥וּ הָאֱמֹרִ֖י אֲשֶׁ֣ר לְפָנָ֑יו וַיַּחֲטִ֥א גַֽם־אֶת־יְהוּדָ֖ה בְּגִלּוּלָֽיו׃

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"יען". כלל ב' דברים, א] התועבות שעשה, שהיו גרועים ממעשה האמורי. ב] "שהחטיא גם את יהודה", ר"ל כי גם אחז הפליג ברשע, אבל היה ביניהם הבדלים, שאחז עצמו לא הרע כ"כ, וכמ"ש (סנהדרין קג ב) שאחז חתם התורה ומנשה קדר האזכרות, כי אחז לא עשה להכעיס רק רצה לפרק עול, אבל מנשה עשה להכעיס, וע"כ אמרו (קד א) שאחז היה לו בושת פנים מישעיה ומנשה הרג לישעיה, כי היה מומר להכעיס ואחז היה רק לתיאבון. ב] שאחז לא הטה את כלל ישראל, שלא היו כולם הולכים אחר מעשיו, וע"כ אמרו (שם קג ב) שאחז העמידו בעליה, כי לא היה לו כח להעמיד צלם בהיכל כי העם לא נמשכו אחריו, אבל מנשה החטיא את יהודה בגלוליו:

<< · מ"ג מלכים ב · כא · יא · >>