מ"ג מלכים א כב כב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר אצא והייתי רוח שקר בפי כל נביאיו ויאמר תפתה וגם תוכל צא ועשה כן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר אֵצֵא וְהָיִיתִי רוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי כָּל נְבִיאָיו וַיֹּאמֶר תְּפַתֶּה וְגַם תּוּכָל צֵא וַעֲשֵׂה כֵן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֗אמֶר אֵצֵא֙ וְהָיִ֙יתִי֙ ר֣וּחַ שֶׁ֔קֶר בְּפִ֖י כׇּל־נְבִיאָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר תְּפַתֶּה֙ וְגַם־תּוּכָ֔ל צֵ֖א וַעֲשֵׂה־כֵֽן׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק


מצודת דוד

"צא ועשה כן" - חזר לזרזו על הדבר

"והייתי רוח שקר" - רצה לומר אני אדבר שקר בפי כל נביאיו להבטיחו על ההצלחה

"תפתה וגם תוכל" - בזה תפתה אותו וגם תוכל לו כי יהיה ניסת וילך למלחמה

מצודת ציון

"תוכל" - מלשון יכולת

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויאמר". השיב כמו שיצא רוחי ונהרגתי ע"י עדות שקר שהזמין אחאב, השקר הזה ישפך על נביאיו עד שגם הם יגידו לו שקרים ובזה יפול, מדה כנגד מדה כמו שנפלתי אנכי, וה' הסכים אל העונש הזה כי היה כמדתו: "ויאמר תפתה וגם תוכל". כי העונש הזה מוכן אליו ביד פשעו: "צא ועשה כן". ר"ל שבאשר ה' חותמו אמת לא תוכל להיות רוח שקר עד שתצא ממחיצתי, כמ"ש חז"ל (סנהדרין קב ב):