מ"ג מלכים א יב כד


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כה אמר יהוה לא תעלו ולא תלחמון עם אחיכם בני ישראל שובו איש לביתו כי מאתי נהיה הדבר הזה וישמעו את דבר יהוה וישבו ללכת כדבר יהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כֹּה אָמַר יְהוָה לֹא תַעֲלוּ וְלֹא תִלָּחֲמוּן עִם אֲחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שׁוּבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ כִּי מֵאִתִּי נִהְיָה הַדָּבָר הַזֶּה וַיִּשְׁמְעוּ אֶת דְּבַר יְהוָה וַיָּשֻׁבוּ לָלֶכֶת כִּדְבַר יְהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כֹּ֣ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֡ה לֹא־תַעֲלוּ֩ וְלֹא־תִלָּ֨חֲמ֜וּן עִם־אֲחֵיכֶ֣ם בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל שׁ֚וּבוּ אִ֣ישׁ לְבֵית֔וֹ כִּ֧י מֵאִתִּ֛י נִֽהְיָ֖ה הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַֽיִּשְׁמְעוּ֙ אֶת־דְּבַ֣ר יְהֹוָ֔ה וַיָּשֻׁ֥בוּ לָלֶ֖כֶת כִּדְבַ֥ר יְהֹוָֽה׃


מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"כי מאתי" - בהשגחה בא הדבר ולא במקרה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא תעלו". להלחם עמהם בעריהם: "ולא תלחמון". שתזמינו אותם למלחמה, כמו לכה נתראה פנים: "שובו איש לביתו". ר"ל וא"צ שתעמדו חלוצים מיראתכם שהם יבואו למלחמה בארצכם: "כי מאתי נהיה הדבר הזה". שיהיו עשרת השבטים לירבעם ושבט יהודה לבית דוד: "וישובו ללכת". ובד"ה (ב' יא, ד) כתוב וישובו מלכת אל ירבעם, ר"ל כי היה שני צויים, א] אל תעלו להלחם עמו וז"ש בד"ה וישובו מלכת, ב] שובו איש לביתו ועז"א פה וישובו ללכת, פי' איש לביתו: