מ"ג מלכים א יב ד
<< · מ"ג מלכים א · יב · ד · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אביך הקשה את עלנו ואתה עתה הקל מעבדת אביך הקשה ומעלו הכבד אשר נתן עלינו ונעבדך
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אָבִיךָ הִקְשָׁה אֶת עֻלֵּנוּ וְאַתָּה עַתָּה הָקֵל מֵעֲבֹדַת אָבִיךָ הַקָּשָׁה וּמֵעֻלּוֹ הַכָּבֵד אֲשֶׁר נָתַן עָלֵינוּ וְנַעַבְדֶךָּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אָבִ֖יךָ הִקְשָׁ֣ה אֶת־עֻלֵּ֑נוּ וְאַתָּ֡ה עַתָּ֣ה הָקֵל֩ מֵעֲבֹדַ֨ת אָבִ֜יךָ הַקָּשָׁ֗ה וּמֵעֻלּ֧וֹ הַכָּבֵ֛ד אֲשֶׁר־נָתַ֥ן עָלֵ֖ינוּ וְנַעַבְדֶֽךָּ׃
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ואתה עתה" - רצה לומר אבל אתה הואיל ואינך בגודל מעלת אביך אשר באו לראות פניו מאפסי ארץ אם כן מה לך להרבות באנשי בית וסוסים עזוב אותם והקל עולנו
"הקשה את עולנו" - לכלכל בני ביתו הרב ומרבית הסוסים
מצודת ציון
"עולנו" - אמר במשל מעול ההושם בצואר הבהמהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
עתה?:
"אביך הקשה את עולנו". העול הוא המכריח את השור אל העבודה, וזה המשל אל מי שמשתרר ביד חזקה ומעניש בעונשים קשים לממרה מצותיו. וידוע שיש שני מיני ממלכות, א] ממלכת מוגבלת, שאין המלך יכול לעשות דבר רק עפ"י הסכמת העם ונבחריהם וע"פ נמוסי המדינה, וכן אינו יכול להכביד עליהם עבודה ומסים בלא דעתם. ויש ממלכה בלתי מוגבלת, שהמלך שמשתרר לבדו כחפצו ויכול להעמיס עליהם עבודה ומסים כפי שירצה מבלי לשאול דעתם, כי כולם עבדיו, ויכריחם לעבוד עבודתו ע"י שיכביד העול דהיינו שיקצוב עונשים קשים ומרים להבלתי שומע בקולו. ותחלת התהוות מלכות ישראל בימי דוד היתה ממלכה מוגבלת, ושלמה התחזק למלוך בעצמו ממלכה בלתי מוגבלת, ולכן נתן עליהם עול קשה שכל הממרה פיו יומת אף שיצוה דברים הבלתי נאותים לטובת הכלל, ועי"ז היה לו כח להכביד העבודה. וז"ש "אביך הקשה את עולנו", ר"ל שהקשה מעצמו שלא כמשפטי המלוכה. ואחר שהיה שלא כדין, לכן "אתה עתה", ר"ל הגם שהיינו מוכרחים לשתוק בימי שלמה, א] מצד מעלתו שהיה מושל ממשל רב, ב] מצד שמלך כבר ולא יכלנו למרוד בו, אבל "אתה" שאינך שלמה, "ועתה" שעדיין אינך מלך, צריך אתה להאסר במשפטי התנאים, א] "הקל מעבודת אביך", שהוא רוב המס, שיהיה בינינו תנאים מוגבלים עד כמה תכבד העבודה. ב] לבל תשנה אח"כ, הקל ג"כ "מעולו הכבד" שתהיה ממלכתך מוגבלה תחת נבחרי העם וחוקי המדינה. ונתנו הטעם "אשר נתן עלינו", אחר שנתנו ביד חזקה ושלא כדין:
<< · מ"ג מלכים א · יב · ד · >>