פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות מלכים א


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי במלכו כשבתו על כסאו הכה את כל בית בעשא לא השאיר לו משתין בקיר וגאליו ורעהו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְהִי בְמָלְכוֹ כְּשִׁבְתּוֹ עַל כִּסְאוֹ הִכָּה אֶת כָּל בֵּית בַּעְשָׁא לֹא הִשְׁאִיר לוֹ מַשְׁתִּין בְּקִיר וְגֹאֲלָיו וְרֵעֵהוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְהִ֨י בְמׇלְכ֜וֹ כְּשִׁבְתּ֣וֹ עַל־כִּסְא֗וֹ הִכָּה֙ אֶת־כׇּל־בֵּ֣ית בַּעְשָׁ֔א לֹא־הִשְׁאִ֥יר ל֖וֹ מַשְׁתִּ֣ין בְּקִ֑יר וְגֹאֲלָ֖יו וְרֵעֵֽהוּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וגואליו ורעהו" - (תרגום) וקריבוהי ורחמוהי

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ורעהו" - מיוחד היה להם איש לשבת תמיד עם המלך וכמו שנאמר (לעיל ה) וזבוד וגו' רעה המלך

"וגאליו" - קרוביו כמו (ויקרא כח כה) ובא גאלו על כי להקרוב היא משפט הגאולה לגאול שדהו מיד הקונה

"משתין בקיר" - הוא הזכר העושה קלוח למרחוק