פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות מלכים א


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר את ידעת כי לי היתה המלוכה ועלי שמו כל ישראל פניהם למלך ותסב המלוכה ותהי לאחי כי מיהוה היתה לו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר אַתְּ יָדַעַתְּ כִּי לִי הָיְתָה הַמְּלוּכָה וְעָלַי שָׂמוּ כָל יִשְׂרָאֵל פְּנֵיהֶם לִמְלֹךְ וַתִּסֹּב הַמְּלוּכָה וַתְּהִי לְאָחִי כִּי מֵיְהוָה הָיְתָה לּוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֗אמֶר אַ֤תְּ יָדַ֙עַתְּ֙ כִּי־לִי֙ הָיְתָ֣ה הַמְּלוּכָ֔ה וְעָלַ֞י שָׂ֧מוּ כׇֽל־יִשְׂרָאֵ֛ל פְּנֵיהֶ֖ם לִמְלֹ֑ךְ וַתִּסֹּ֤ב הַמְּלוּכָה֙ וַתְּהִ֣י לְאָחִ֔י כִּ֥י מֵיְהֹוָ֖ה הָ֥יְתָה לּֽוֹ׃


מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי לי וגו'" - על כי שאלתו היה בדבר אבישג ועצם כוונתו היתה להתנשא עוד ולאמר אני אמלוך ורצה לעשות הכנה לזה לקחת את אבישג להשתמש בתשמיש המלך שאין ראוי כי אם למלך וחשש פן תרגיש בדבר לזה הקדים ואמר הלא מאז היתה המלוכה ראוי לי על כי אני גדול האחים ואף כולם חפצו בי מאז ועם כל זאת מלך שלמה כי מה' היתה לו ואם כן מי פתי יסור הנה להתחכם מול גזירת המקום