פתיחת התפריט הראשי

מ"ג ישעיהו מג ב


ב. כִּי תַעֲבֹר בַּמַּיִם אִתְּךָ אָנִי וּבַנְּהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּךָ כִּי תֵלֵךְ בְּמוֹ אֵשׁ לֹא תִכָּוֶה וְלֶהָבָה לֹא תִבְעַר בָּךְ.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: כי תעבר במים אתך אני ובנהרות לא ישטפוך כי תלך במו אש לא תכוה ולהבה לא תבער בך

מנוקד: כִּי תַעֲבֹר בַּמַּיִם אִתְּךָ אָנִי וּבַנְּהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּךָ כִּי תֵלֵךְ בְּמוֹ אֵשׁ לֹא תִכָּוֶה וְלֶהָבָה לֹא תִבְעַר בָּךְ.

עם טעמים: כִּֽי־תַעֲבֹ֤ר בַּמַּ֙יִם֙ אִתְּךָ־אָ֔נִי וּבַנְּהָר֖וֹת לֹ֣א יִשְׁטְפ֑וּךָ כִּֽי־תֵלֵ֤ךְ בְּמוֹ־אֵשׁ֙ לֹ֣א תִכָּוֶ֔ה וְלֶהָבָ֖ה לֹ֥א תִבְעַר־בָּֽךְ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

אֲרֵי בְקַדְמֵיתָא כַּד עֲבַרְתּוּן בְּיַמָא דְסוּף מֵימְרִי הֲוָה בְּסַעְדְכוֹן פַּרְעֹה וּמִצְרָאֵי דְּסַגִיאִין כְּמֵי נַהֲרָא לָא יְכִילוּ לְכוֹן וְאַף בְּתִנְיָנֵיתָא כַּד תַּהֲכוּן לְבֵינֵי עַמְמַיָא דְּתַקִיפוּן כְּאֶשְׁתָּא לָא יִכְלוּן לְכוֹן וּמַלְכְּוָן דַּחֲסִינָן כְּשַׁלְהוֹבִיתָא לָא יְשֵׁיצוּן יַתְכוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי תעבר במים" - כשעברת בים סוף אתך הייתי

"ובנהרות לא ישטפוך" - גרתה בין המצרים והעכו"ם המרובין כמי נהר ולא יכלו לך לכלות

"כי תלך במו אש" - לעתיד לבא כי הנה היום בא בוער כתנור (מלאכי ג) שאקדיר חמה על הרשעים וליהט אותם היום הבא (שם) גם שם לא תכוה

"ולהבה" - שתשרוף את העכו"ם כמ"ש (לעיל ג) והיו עמים משרפות סיד גם היא לא תבער בך

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי תעבר", ר"ל כי יש שני מיני הצלה.

  • א) הצלה טבעית, שה' מוליכו ומשמרו בענין שלא יקרב אליו המזיק, ומצד זה אמר "כי תעבר במים אתך אני", שתעבור המים בשלום "וכי תלך במו אש לא תכוה" כי אשמרך שתלך באופן בטוח רחוק מן ההיזק.
  • ב) הצלה נסיית, שהגם שהולך במקום המזיק ובא במים ובאש, יתבטל טבע המים והאש, ולא יזיקו לו, וע"ז הוסיף "ובנהרות לא ישטפוך" הגם כי תהיה בהנהר עצמו וזרם מימיו, "ולהבה לא תבער בך", שיתבטל כח הלהבה עד שלא יבער כלל, והראשון מגביל נגד בוראך יעקב, והשני מגביל נגד יוצרך ישראל:


ביאור המילות

"במים", נהרות גדולים מן מים, וכן להבה מן אש, וכן במשפטים הראשונים יאמר, אתך אני, לא תכוה שאתה לא תתקרב אל המזיק, ובמשפטים השניים מוסיף, "לא ישטפוך, לא תבער בך", המזיק לא ישלוט בך ואף שיהיה גדול.

"נהרות ולהבה", עי' בפי':

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא תכוה" - לא תהיה נכוה מן האש ואף הלהב לא יבער בך ר"ל אף אם תהיה בעומק הצרות לא תכלה שמה

"ובנהרות" - אף אם תעבור בנהרות השוטפים לא ישטפוך

"כי תעבור במים" - ותהיה קרוב להיות נטבע בהם

מצודת ציון

"במו" - בתוך וכן במו מדמנה (לעיל כה)

"תכוה" - ענין חרוך ושריפה כמו מכות אש (ויקרא יג)