מ"ג ישעיהו ל ה

ה. כֹּל הבאיש [הֹבִישׁ] עַל עַם לֹא יוֹעִילוּ לָמוֹ לֹא לְעֵזֶר וְלֹא לְהוֹעִיל כִּי לְבֹשֶׁת וְגַם לְחֶרְפָּה.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: כל הבאיש [הביש] על עם לא יועילו למו לא לעזר ולא להועיל כי לבשת וגם לחרפה

מנוקד: כֹּל הבאיש [הֹבִישׁ] עַל עַם לֹא יוֹעִילוּ לָמוֹ לֹא לְעֵזֶר וְלֹא לְהוֹעִיל כִּי לְבֹשֶׁת וְגַם לְחֶרְפָּה.

עם טעמים: כֹּ֣ל הבאיש [הֹבִ֔ישׁ] עַל־עַ֖ם לֹא־יוֹעִ֣ילוּ לָ֑מוֹ לֹ֤א לְעֵ֙זֶר֙ וְלֹ֣א לְהוֹעִ֔יל כִּ֥י לְבֹ֖שֶׁת וְגַם־לְחֶרְפָּֽה׃

רש"י

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

עריכה

"כל הובאיש" - כולם ביישו את עצמן לקנות להם אדונים חנם ועם הארץ לא יועילו למו

"על עם" - בשביל עם לא יועילו למו

"לחרפה" - גידוף (דישטרב"ר בלע"ז)

מלבי"ם

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

עריכה

"כל הבאיש", כל הבושות קבלו על עצמם "בעבור עם" מצרים אשר "לא יועילו למו, לא לעזר" ר"ל לא יועילו בענין שיהיה איזה עזר "ואף לא יועילו להועיל" שיגיעו מזה איזה תועלת אחר, "אבל יועילו לבושת וגם לחרפה", שיסובב על ידם:

ביאור המילות

"הועיל". כולל כל מיני תועלת.

"ועזר", רק מצרה:

"בשת, חרפה". בארתי למעלה (א' כט) בושת מעצמו, כלמה וחרפה מאחרים, רק חרפה גדולה מן כלמה:

 

מצודות

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

עריכה

מצודת דוד

"לעזר" - ההליכה שמה לא יהיה לעזר כי אם לכלימה

"כל הבאיש" - הכל בושו ונכלמו בלכתם אל עם אשר לא יועילו להם

מצודת ציון

"על עם" - אל עם