מ"ג ישעיהו לו כא


פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: ויחרישו ולא ענו אתו דבר כי מצות המלך היא לאמר לא תענהו

מנוקד: וַיַּחֲרִישׁוּ וְלֹא עָנוּ אֹתוֹ דָּבָר כִּי מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא לֵאמֹר לֹא תַעֲנֻהוּ.

עם טעמים: וַֽיַּחֲרִ֔ישׁוּ וְלֹֽא־עָנ֥וּ אֹת֖וֹ דָּבָ֑ר כִּֽי־מִצְוַ֨ת הַמֶּ֥לֶךְ הִ֛יא לֵאמֹ֖ר לֹ֥א תַעֲנֻֽהוּ׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)



"ויחרישו", הגם שהיה ראוי שינקמו ממנו על החירוף והגידוף, אבל היה מצות המלך בל יענוהו:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"ויחרישו" - שתקו